ישראל, יוון וקפריסין מעמיקות את שיתוף הפעולה הביטחוני

המפגש התמקד בחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין שלוש המדינות ובאתגרי הביטחון המשותפים במזרח הים התיכון.

במפגש השתתפו ראשי מערך המדיניות הביטחונית במשרדי הביטחון של יוון, קפריסין וישראל, לצד בכירים נוספים.

הצדדים שבו ואישרו כי שיתוף הפעולה הביטחוני הוא נדבך מרכזי בשותפות בין המדינות. זאת בהמשך להצהרה המשותפת שאומצה בפסגת המנהיגים בירושלים ב-22 בדצמבר 2025. כמו כן, הזכירו הצדדים את הזמנת המנהיגים לשותפות נוספות בעלות השקפה דומה לקחת חלק במסגרת התלת-צדדית.

במהלך המפגש שבו הצדדים והדגישו את מחויבותם המשותפת לשלום, ליציבות, לביטחון ולשגשוג במזרח הים התיכון ובאזור כולו. הם דנו גם בדרכים להעמיק עוד יותר את שיתוף הפעולה בין שלוש מערכות הביטחון.

הדיונים התמקדו בהערכות מצב ביטחוניות אזוריות; בהרחבת שיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות ובחדשנות ביטחונית; בביטחון ימי, לרבות הגנה על נתיבי שיט חיוניים ועל תשתיות קריטיות; וכן במוכנות לאסונות, בתגובה להם ובהגנה אזרחית.

הצדדים בחנו הזדמנויות לתרגם את האינטרסים האסטרטגיים המשותפים שלהם לשיתוף פעולה תלת-צדדי מעשי. בין הדרכים שנבחנו: חילופים מקצועיים, זיהוי יוזמות משותפות וקיום דיאלוג סדיר בין הגורמים הרלוונטיים. בהקשר זה הדגישו הצדדים את החשיבות שבקידום שותפויות בין התעשיות הביטחוניות של המדינות, בבחינת הזדמנויות לפיתוח משותף, לייצור משותף ולשיתוף פעולה טכנולוגי, וכן בהקמת קבוצת עבודה תלת-צדדית בתחום התעשייה הביטחונית. מטרת המהלכים היא להרחיב את היכולות המשותפות, לשפר את יכולת הפעולה המשולבת ולחזק את הבסיס התעשייתי של השותפות הביטחונית.

הצדדים הדגישו את חשיבות ההתמודדות עם אתגרי הביטחון המשותפים. בין האתגרים נמנו הטרור, הפצת נשק מתקדם ופעילות מערערת יציבות של גורמים מדינתיים ולא-מדינתיים ברחבי מזרח הים התיכון והאזור כולו. כמו כן, הסכימו הצדדים להדק את התיאום ביניהם כדי להתמודד עם איומים מתהווים ולחזק את החוסן המשותף.

הצדדים הדגישו את חשיבות השמירה על דיני הים כפי שהם משתקפים במשפט הבינלאומי המנהגי, ואת חשיבות הדבקות בעקרונות המוכרים בינלאומית החלים על זכויות ימיות ועל סמכות שיפוט ימית. הם שבו והביעו את תמיכתם בריבונותה, בעצמאותה ובשלמותה הטריטוריאלית של הרפובליקה של קפריסין, בהתאם להחלטות הרלוונטיות של מועצת הביטחון של האו"ם ולמשפט הבינלאומי. הצדדים הביעו התנגדות לתביעות חד-צדדיות, לכפייה, לאיומים בשימוש בכוח ולהתעצמות צבאית מערערת יציבות. הם הדגישו כי אסור שמדינה כלשהי באזור תשמש פלטפורמה לפעולות המאיימות על הביטחון האזורי.

שלושת משרדי הביטחון שבו וקבעו כי מזכר ההבנות בין ממשלת הרפובליקה של טורקיה לבין ממשלת ההסכמה הלאומית של מדינת לוב בדבר תיחום אזורי סמכות שיפוט ימית בים התיכון, אשר אושרר בבית הנבחרים הלובי ב-20 באוקטובר 2026, פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות, מתעלם מהנורמות הבינלאומיות החלות על סמכות שיפוט ימית, ואין בכוחו ליצור השלכות משפטיות כלשהן כלפי מדינות שלישיות.

הצדדים הדגישו את שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה כנדבך ביציבות ובחוסן האזורי והביעו התנגדות לניסיונות לשבש אותו בניגוד למשפט הבינלאומי. כמו כן, הדגישו את חשיבותם של חופש השייט ושל ההגנה על תשתיות קריטיות ועל נתיבי אספקת אנרגיה לביטחון ולשגשוג באירופה, במזרח הים התיכון ובמזרח התיכון.

הצדדים הדגישו כי השותפות התלת-צדדית, המושתתת על ערכים דמוקרטיים משותפים ועל אינטרסים אסטרטגיים משלימים, משמשת במה לתיאום אסטרטגי ומסגרת למעורבות אזורית אחראית. השותפות תורמת לביטחון מזרח הים התיכון ומחזקת את הקשרים בין אירופה למזרח התיכון.

עוד הביעו שלושת המשרדים את עמדתם המשותפת כי שיתוף פעולה, דיאלוג וכבוד למשפט הבינלאומי הם היסודות לעתידו של מזרח הים התיכון. לדבריהם, האזור יכול להפוך לאזור של ביטחון, קישוריות ושגשוג בר-קיימא.