המשפחות השכולות הן חתך של אוכלוסייה רגילה ו"נורמלית" העוברת משבר טבעי של אובדן. המגע עם המשפחות והטיפול נעשים בהתייחסות רחבה להיבטים החברתיים. רק משפחות הזקוקות לכך, מופנות לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי (בגין האסון).
באוכלוסייה העוברת משבר בעקבות אובדן פתאומי, האדם מתקשה לעזור לעצמו ולעתים אין לו כוחות לפנות לעזרה. לכן קיימת חשיבות מיוחדת להתערבות מהירה ואינטנסיבית בתקופה הראשונה.
האסון תופש את כל בני המשפחה הקשורים זה לזה במערכת יחסי גומלין. מוות של אחד מבני המשפחה מביא לתזוזה, או לשינוי, בתפקידים של כל אחד במערכת. המשפחה חייבת להיערך מחדש. חשובה, לכן, ההתייחסות למשפחה השכולה כולה (הורים, אחים, יתומים ולפעמם אפילו סבים וסבתות) כיחידה וכשלמות אחת, ולא רק ליחידים בתוך המשפחה.

טיפול נפשי - תחנות ציבוריות, מכונים, פסיכולוגים פרטיים.
אבחון מקצועי - לצורך הכוונה ללימודים או לעבודה.
קבוצות הורים ואלמנות - קבוצות שיח ועזרה הדדית בהנחיית מנחים מקצועיים.
חונכים - לטיפול ביתומים הזקוקים לעזרה חינוכית כאשר מתעוררות בעיות בתפקוד האלמנה.
מטפלות סומכות - לטיפול באלמנות או ביתומים עם ליקויים בתפקוד.
אחים בוגרים - שירות וולונטרי של סטודנטים ואחרים, המעניק בילוי ותשומת-לב ליתומים בנים בגיל של בי"ס יסודי.
מתנדבים - מודרכים ע"י גורמים מקצועיים באגף, מקיימים קשר לא מקצועי עם משפחות ומהווים כתובת לליווי ולהתחלקות של המשפחה בבעיות יום-יום.

מיד לאחר האסון

הבנת תהליכים ודפוסי התנהגות הקשורים לאובדן, הכרה והתמודדות עם שלבי האבל ותופעותיו.
הדרכה להורים השכולים ולאלמנה בנושא האבל של הילדים (יתומים ואחים).
שינויים בתפקיד המשפחתי. לדוגמה, האלמנה הופכת לראש משפחה, למפרנס, להורה יחיד, לאישה פנויה. אחים נשואים חוזרים למשפחה לאחר שכבר יצאו ממנה.
בעיות של קשר עם סביבה רחבה יותר, מקום עבודה - חזרה למקום עבודה.
בעיות חינוך של ילדים. בעיות הקשורות בבי"ס - לעתים קרובות עובד השיקום מדריך מורים וגננות בנושא אבל של ילדים, איך לעזור להם להשתלב בכיתה ואיך לנהוג איתם.

קשר עם המשפחות שאיבדו את יקיריהן

עזרה סיעודית וסידור מוסדי

לראש העמוד