עזר ויצמן (15.6.1924 - 24.4.2005 )

נולד בתל אביב. מיד לאחר לידתו חזרה אמו לחיפה עיר מגורי הוריו, ובה בילה את שנות ילדותו ונעוריו. ב- 1941 בהיותו בן 17 עבר קורס מכ"ים בגו'ערה וב- 1942 מיד לאחר סיום הקורס הצטרף לקלוב התעופה שפעל בארץ ישראל המנדטורית. לאחר שעבר את הבחינות של השלטונות קיבל באותה שנה את רשיון הטיייס.

עם נפילתו בפברואר 1942 של בן דודו מיכאל( בנו של הנשיא המנוח חיים ויצמן) שהייה טייס בחיל האוויר הבריטי - החליט עזר ויצמן להתגייס אף הוא לחיל האוויר הבריטי (ה- Royal Air Force) ובספטמבר התגייס ונשבע אמונים למלך. הטקס נערך במנזר נוטרדאם בירושלים. עם תום תקופת האימונים הוביל כנהג דלק לשדות תעופה בריטים במצרים. רק בקיץ 1943 הגיע זימון עבורו לקורס טייס. לאחר הפלגה דרך תעלת סואץ שארכה מספר שבועות הגיע לדרבן שבדרום אפריקה ומשם לבולוויאו ברודזיה.. לאחר תום הקורס המכין נשלח לקורס ראשוני למטוסי קרב ליד גואלו. את כנפי הטייס קיבל בראשית 1945 סמוך לסיום המלחמה ועימם הוענקה לו דרגת סמל. בתום הקורס חזר ויצמן למצרים לפאיד, ושם התנדב לטוס על מטוס Thunderbolt האמריקאי. הוא הגיע לקראצ'י ועסק בתפקידי העברת מטוסים ופטרול.
עם סיום המלחמה ובתום ארבע שנות שרות השתחרר מהצבא הבריטי.

ויצמן נסע ביוני 1946 ללמוד בקולג' לתעופה בלונדון. בלונדון פגש את בוריס סניור, טייס דרום אפריקני בעל ניסיון קרבי רב במלחמת העולם השנייה. בהשפעתו הצטרף ויצמן אל האצ"ל בצרפת. הוטל עליו להתנקש בגנרל הבריטי בארקר. הכוונה התגלתה והבריטים בקשו ממנו לחזור ארצה.

בתום תקופת המתנה של מספר חודשים הציעו לו חברי ה"הגנה" להצטרף לשירות האוויר שהוחלט על הקמתו. ויצמן קיבל אישור לכך מהנהגת האצ"ל.
הבסיס הראשון ממנו פעל שירות האוויר בראשית צעדיו היה שדה דב. בשלב הראשון נערכו טיסות סיור והבאת אספקה ליישובים מבודדים. אחת הטיסות להצנחת תחמושת הייתה בינואר 1948 לכפר עציון המבודד. בהמשך פעל בנגב בניר עם: סיורים לאורך צינור המים, הבאת אספקה,תרופות, דואר ליישובים הנצורים בנגב והטסת חולים או פצועים. "טייסת הנגב" כפי שכונתה כללה אז שני מטוסים בלבד. במאי 1948 יחד עם טייסים אחרים נשלח לצ'כיה לצ'סקי בודוביצה ללמוד להטיס מטוס מסרשמיט. במהלך החודש הוטסו ארצה ארבעה מסרשמיטים מפורקים שהורכבו בארץ בתל נוף. ב- 29 במאי כאשר הטור המצרי התקדם לכיוון אשדוד נשלחו המטוסים וטייסיהם ותקפו את הטור המצרי ועצרו את התקדמותו.
ביוני 1948 הוקמה טייסת 101. ב- 29 באפריל 1949 התמנה למפקדה. זמן מועט אחר קבלת המינוי הועברה הטייסת לרמת דוד.

ב- 20.7.1950 התמנה לראש מחלקת אוויר במפקדת חיל האוויר ועלה לדרגת אל"ם. בתפקיד זה נסע בפברואר 1951 לפו"ם של חיל האוויר הבריטי. במרץ 1952 לאחר שחזר ארצה הורה לו מפקד חיל האוויר דאז חיים לסקוב להקים בית ספר מתקדם לקצינים של חיל האוויר. ב- 15.11.1953 מונה לפקד על כנף 1 בבסיס רמת דוד, תפקיד אותו מילא עד 15.2.1956 כשמונה למפקד כנף 4 בחצור. לקראת סיום תפקידו בכנף 1 "החרים" ספיטפייר שעמד לצאת משרות שנצבע בצבע שחור, הלוא הוא הספיטפייר השחור הידוע, שבו טס עזר ויצמן עד שקורקע. כיום מוצג הספיטפייר השחור במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

בבסיס זה החל תהליך הכנה לקליטת הדור הבא של המטוסים - האורגנים והמיסטרים. ששת המיסטרים הראשונים הגיעו לחצור באפריל 1956, ובמאי הוטסו ששה מיסטרים נוספים. לקראת מבצע "קדש" הגיעה מצבת מטוסי המיסטר לשישים.

במבצע "קדש" כמפקד כנף 4 לקח חלק בתקיפת שריון מצרי בסביבות בלוזה. ב- 25.11.1956 מונה לראש מחלקת אויר במפקדת חיל האוויר. בתפקידו זה החל לבחון את החידושים הטכנולוגים שהתפתחו בעולם בתחום האלקטרוניקה במטרה להתאימם לצרכי חיל האוויר. ב- 25.7.1958 מונה למפקד חיל האוויר. בתקופתו נקלטו בחיל האוויר הווטורים, סופר מיסטרים והמיראז'ים. נרכשו במהלך התקופה גם 24 הליקופטרים חדשים והוחל בטיפול מעמיק יותר בנושא השימוש בהליקופטרים. כן נבנה כוח תובלה של הנורדים. חיל האוויר הלך ונבנה כחיל מודרני ובעל טכנולוגיה מתקדמת, תוך מתן דחיפה לנושא האלקטרוניקה. ויצמן הטביע חותמו גם על צביונו של החיל ועל עצמאותו מול "הירוקים" - כוחות היבשה.

ב- 27.4.1966 מונה לראש אגף המטה הכללי. בפעם הראשונה מונה לתפקיד זה לובש מדים כחולים. בתפקיד זה שימש במלחמת ששת הימים וראה את החיל שבנה מפגין יכולת מופלאה של השמדת חיל האוויר המצרי על הקרקע בשלוש שעות.

ויצמן סיים שירותו הצבאי ב- 8.12.1969.

מיד לאחר פרישתו מצה"ל הוזמן ע"י מפלגת החירות להשתתף בממשלת הליכוד הלאומי שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים בראשות לוי אשכול ולאחר מותו - גולדה מאיר. בשנים 1969 - 1970 כיהן כשר התחבורה. באוגוסט 1970 פרש יחד עם שאר שרי גח"ל מהממשלה עקב חילוקי דעות על התנהלות הממשלה בפרשת יוזמת רוג'רס. הוא עבר לתחום העסקים הפרטיים. בשנים 1970 - 1971 היה יו"ר תנועת החירות, התפטר ב- 1972 וחזר לתנועת החירות במאי 1973. בעקבות הבחירות של שנת 1977 נבחר כחבר בכנסת התשיעית ומונה ב- 20.6.1977 שר ביטחון על ידי ראש הממשלה מנחם בגין. הוא מילא תפקיד חשוב במהלכים המדיניים בקמפ דיויד שהובילו לחתימת הסכם השלום עם מצרים במרץ 1979 .

בתקופת כהונתו כשר ביטחון הורחבה המלחמה במחבלים. ב- 1978 נערך מבצע ליטני לחיסול הפעילות העוינת מעבר לגבול הלבנוני.

בתקופת חברותו בממשלה החל לגבש לעצמו דעות הנוגדות את עמדת הממשלה בכל הקשור לתהליך השלום וליחסים עם השכנים הפלשתינאים. במאי 1980 התפטר מהממשלה. נסיונו להקים יחד עם משה דיין מפלגה חדשה גרם לסילוקו מחירות. לאחר ארבע שנים בהן פנה לעסקים ייסד ב- 1984מפלגה חדשה בשם יחד. בבחירות זכתה המפלגה בשלושה מושבים בכנסת. בממשלה שהקים שמעון פרס מונה ויצמן כשר בלי תיק וחבר הקבינט המצומצם. באוקטובר 1986 הצטרף רשמית עם מפלגתו למפלגת העבודה. ב- 22.12.1988 מונה לשר המדע בממשלת האחדות הלאומית בראשות יצחק שמיר. עקב מגעים שקיים עם אנשי אש"ף איים שמיר לסלקו מהממשלה.
לאחר פירוק ממשלת האחדות הלאומית פרש מהכנסת ב- 1992 .

ב- 13.5.1993 וכן ב- 1998 נבחר לכהונת נשיא המדינה. הוא סיים כהונתו ב- 13.7.2000. בהיותו נשיא פעל לגשר על הפערים עם הפלשתינאים. ב- 1996 אף הזמין את ראש הרשות הפלשתינאית יאסר ערפאת לביקור בביתו בקיסריה. כן תמך בניהול משא ומתן עם סוריה על עתיד הגולן.

עם הסתלקותו מתפקידו כנשיא לא שימש עוד בתפקידים ציבוריים.

בראשית 2005 חלה ואושפז. בפסח - ט"ו ניסן תשס"ה 24 אפריל 2005 נפטר בביתו בקיסריה.

לצפיה בגלריה תמונות

באדיבות: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון