הצורך בגוף ציבורי לא ממסדי שיהיה שותף להתוויית דרכים להנצחת
הנופלים נולד במלחמת העצמאות. במאי 1949 הגיעה הנהלת משרד
הביטחון למסקנה שראוי להקים מועצה ציבורית ליד המדור להנצחת
החייל במשרד הביטחון, שבה ישותפו באי כוח כל האזורים במדינת
ישראל ובאי כוח המשפחות השכולות.
קיומו של גוף ציבורי כזה הוכר כחיוני, כדי שניתן יהיה להתייעץ עמו
בענייני הנצחה, להביא בפניו דו"ח על פעולות וקשיים, ולהיעזר בו במתן
פתרונות לתביעות ההנצחה של המשפחות השכולות.
המועצה הציבורית החלה לפעול בינואר 1951 מכוח חוק בתי קברות
צבאיים, תש"י - 1950 .
13 החברים הראשונים, כולם הורים שכולים, מונו
למועצה על ידי דוד בן-גוריון.
תקנות המועצה נוסחו לאחר דיונים ממושכים וקיבלו תוקף רשמי עם
פרסומן ברשומות כ"תקנות בתי קברות צבאיים (תפקידי המועצה
הציבורית להנצחה), תשי"ז - 1956 ". תקנות אלו משקפות את כל טווח
הפעולות שהמחלקה להנצחת החייל עסקה בהן בפועל מראשיתה
ועוסקת בהן גם היום.
מבנה המועצה
מספר חברי המועצה הציבורית עומד כיום על 27 חברים. הם מתמנים על
ידי שר הביטחון אחת לכמה שנים והם מייצגים את כל שדרות הציבור.
בשנים האחרונות נמנים עימהם גם נציגי ציבור שאינם ממשפחות שכולות.
יו"ר המועצה הציבורית נבחר מבין חבריה, וראש היחידה להנצחת החייל
משמש כמרכז פעולותיה.
מליאת המועצה מתכנסת לעתים מזומנות ודנה בנושאים הנוגעים
לפעולותיה של היחידה להנצחת החייל. המועצה פועלת באמצעות ועדות
משנה והמלצותיה מהוות תשתית לפעולות היחידה.
תפקידי המועצה
תפקיד המועצה, בהתאם לתקנות, לייעץ לשר הביטחון בפעולות להנצחת
זכרם של חיילים שנפלו במערכה, בין השאר בעניינים הבאים:
ניהול בתי הקברות הצבאיים והטיפול בהם, וטיפול בחלקות
צבאיות בבתי העלמין אזרחיים.
קביעת צורת המצבות, נוסח הכתב ואופן הכתיבה עליהן.
הקמת אנדרטות וקבלת חסות על אנדרטות.
קבלת חסות המחלקה על מוסדות המוקדשים להנצחה.
פרסום חומר ספרותי של הנופלים.
טיפול בהנצחה ובכל העשוי לשמש כהנצחה, בבתי ספר,
במוסדות ציבוריים ובכינוסים, ובכל עניין אחר הקשור
בהנצחה.
פעילות המועצה
מאז הקמתה מלווה המועצה הציבורית את היחידה להנצחת החייל. היא
מקבלת דיווחים, יוזמת פעולות ודנה ומחליטה בבעיות עקרוניות
וביצועיות. המלצותיה הערוניות טעונות אישורו של שר הביטחון.
המועצה הציבורית הרבתה לדון בבעיות כאובות ורגישות, ולעתים
ההחלטות הנוגעות לעניינים אלה עברו תהליך ממושך, עד שהגיעו לכלל
סיכום, ואף חלו בהם שינויים במרוצת השנים. כך למשל עניין אחידות
המצבות ובכיתובים עליהן, ובעניין אופיו ומהותו של יום הזיכרון לחללי
מערכות ישראל.
בשנים האחרונות השתתפה המועצה הציבורית ביוזמה להקים מרכז
לאומי למערכות ישראל
בהר איתן
שליד ירושלים. המרכז אמור לכלול
מוזיאון ואתר הנצחה מרכזי לנופלים. לצורך ביצוע פרוייקט זה הוקמה
עמותה ציבורית.
תשלומים מקוונים
