העיטור מוענק (לענידה אזרחית):
לכל מי שהיה חבר באחד הארגונים הצבאיים,
או בעלי אופי צבאי, אשר לחמו לתקומת
מדינת ישראל למן "השומר" ועד קום המדינה,
בתקופה שמשנת 1909 עד קום המדינה.
ועדת השרים לעניני סמלים וטקסים קבעה כי
כל מי שהשתייך לאחד הארגונים או המסגרות
המפורטים להלן, תקופה של שישה חודשים
לפחות לפני קום המדינה (פרט לאנשי גח"ל /
מח"ל שלגביהם לא תחול מגבלה של זמן) יהיו
זכאים לעיטור.
השומר
ניל"י
הגנה
אצ"ל
לח"י
זכאי אות ההתנדבות
המשמר
הלוחם בנאצים
אסורי שלטון המנדט
כל הגופים והארגונים אשר עסקו ב"העפלה" וב"בריחה".
המתנדבים למשטרת המנדט ולנוטרות.
חיילי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.
חיילים במסגרת צבאות בנות הברית, לוחמי
מחתרת, פרטיזנים, ומורדי הגטאות
הלוחמים וחברי המחתרת במחנות המוות,
בתופת מלחמת העולם השניה.
אנשי גח"ל ומח"ל.
נפטר הזכאי, רשאי בן משפחה (בן-זוג, בן,
בת, אב, אם, אח, אחות, נכד, נכדה) להגיש
את הבקשה לאות, או תחליף לעיטור
במידה של אובדן האות או בלאי.
האות מוענק:
לכל מי שנעצר או נאסר על ידי השלטון
הבריטי בשל פעילות או השתייכות לאחת
המחתרות או הארגונים הצבאיים, או בעלי
אופי צבאי, שנטלו חלק במאבק נגד השלטון
הבריטי בארץ-ישראל בתקופה שקדמה להקמת
מדינת ישראל ואשר עקב שירותו זה נכלא
לתקופה העולה על שישה חודשים.
נפטר הזכאי, רשאי בן משפחה (בן-זוג, בן,
בת, אב, אם, אח, אחות, נכד, נכדה) להגיש
את הבקשה לאות, או תחליף לעיטור
במידה של אובדן האות או בלאי.