הזכאים לטיפול האגף הם אלה שהאירוע בגינו הוכרו כנכה, אירע בעת ועקב שירותם בצה"ל, או במסגרות ביטחוניות אחרות, כמוגדר בחוק.
ייעודן של פעולות השיקום הוא להחזיר את הנכים לכושר תפקוד מיטבי בחברה על ידי מתן תגמולים ושירותים שונים סוציאליים, פסיכולוגיים וכלכליים; הכוונה היא לתפקוד פיסי מיטבי, תפקוד נפשי תקין, השתלבות בתעסוקה, תפקוד חברתי.
להלן התפקידים העיקריים של אגף שיקום נכים:
בדיקת תביעותיהם של נפגעי צה"ל שנפגעו בעת ועקב שירותם בצה"ל והכרה בהם כנכי צה"ל (לרבות בחינה וקביעת אחוז הנכות של נכה באמצעות ועדות רפואיות).
ביצוע תשלומי תגמולים, הטבות כספיות ושירותי רווחה לאוכלוסיית זכאים בהתאם להוראות החוק, התקנות, הוראות משהב"ט והוראות האגף.
שירותי רווחה לאוכלוסיית הזכאים ניתנים:
באופן פרטני - באמצעות עובדי השיקום במחוזות.
באופן כוללני - באמצעות עבודה קהילתית, או פיתוח נושא ייחודי לטיפול באוכלוסייה מוגדרת.
מתן סיוע מיוחד לנכים באמצעות המרפאות במחוזות: הפניית הזכאים לרופאים מומחים ולמרפאות חוץ.
מתן סיוע בהשגת תעסוקה הולמת לזכאי, לרבות בחינת אפשרות לשיקומו, באמצעות רכישת מקצוע או עיסוק עצמאי.
מבנה האגף:
אגף שיקום נכים מבוסס על הנהלה וגופי מטה הנמצאים בקריה בת"א וכן מחוזות ב- 7 מקומות שונים בארץ (ירושלים, ת"א, גוש דן, חיפה, טבריה, רחובות, באר-שבע). בראש האגף עומד: סמנכ"ל ור' אגף שיקום נכים.
אגף משפחות והנצחה
אגף משפחות והנצחה במשהב"ט מופקד על הטיפול במשפחות שכולות, ובהנצחת חללי צה"ל ומערכות ישראל. בתחילת שנת 2005 הופרד הטיפול במשפחות מאגף שיקום נכים, הואיל וזו אוכלוסיה שונה ומתוך כוונה לייעל את ניהול האגפים ולשפר מהותית את רמת השירות.
הזכאים לטיפול האגף הם אלה שהאירוע בגינו הוכרו כמשפחה שכולה, אירע בעת ועקב שירות בצה"ל, או במסגרות ביטחוניות אחרות, כמוגדר בחוק.
ייעודן של פעולות השיקום הוא לשקם את בני המשפחות השכולות על ידי מתן תגמולים ושירותים שונים סוציאליים, פסיכולוגיים וכלכליים; להנציח זכר החללים שנפלו במערכות ישראל.
להלן התפקידים העיקריים של אגף משפחות והנצחה:
בתחום העבודה הסוציאלית:
בדיקת תביעותיהן של משפחות חיילים שנספו בעת ועקב השירות בצה"ל והכרה בהן כמשפחות שכולות.
ביצוע תשלומי תגמולים, הטבות כספיות ושירותי רווחה לאוכלוסיית זכאים בהתאם להוראות החוק, התקנות, הוראות משהב"ט והוראות האגף.
שירותי רווחה לאוכלוסיית הזכאים ניתנים:
באופן פרטני - באמצעות עובדי השיקום במחוזות.
באופן כוללני - באמצעות עבודה קהילתית, או פיתוח נושא ייחודי לטיפול באוכלוסייה מוגדרת.
בתחום ההנצחה:
הנצחת זכרם של חללי צה"ל ומערכות ישראל על ידי הקמה, אחזקה וטיפול של בתי קברות צבאיים: הנצחה ספרותית לזכר הנופלים; ארגון טקסים, ימי זיכרון ופעולות הנצחה אחרות.
מבנה האגף:
אגף משפחות והנצחה מבוסס על הנהלה וגופי מטה הנמצאים בבית הברוש בתל השומר וכן 4 מחוזות: צפון, דרום, מרכז וירושלים ו- 2 לשכות בטבריה ובבאר שבע.
בראש האגף עומד: סמנכ"ל ור' אגף משפחות והנצחה.
האגף הביטחוני-חברתי
האגף מופקד על ביצוע מדיניות שר הביטחון בנושא ההתיישבות הביטחונית והכוונת הנוער להתיישבות ולביטחון וכן על משימות לאומיות, במיוחד לגבי נוער לפני גיוס.
האגף מטפל בכל התחומים הקשורים בנושאי הנוער והנח"ל, לרבות המגעים בתחום זה עם זרמי ההתיישבות, תנועות וקבוצות נוער, מוסדות מיישבים וגופים ממשלתיים וציבוריים – תוך תיאום עם המטה כללי, והגופים בצה"ל המופקדים על נושאי הנוער והנח"ל.
האגף פועל בתיאום עם גורמי הנח"ל והגדנ"ע בצה"ל, משרד החינוך, רשויות מקומיות, בתי ספר, תנועות נוער, משרד העבודה.
האגף פועל להגברת המוטיבציה וטיפוח הנכונות לשירות משמעותי בצה"ל, להטמעת ערכים ולאהבת הארץ – ע"י חיזוק הקשר בין צה"ל לבין הנוער, וביצוע פעולות ערכיות במסגרת הרשויות המקומיות.
בתחום הנח"ל פועל מסלול שמשתתפיו מסייעים להכנת נוער לקראת גיוסו ולפעילות בקהילות במצוקה.
האגף מעודד ומסייע להתנדבות לשנת שירות נוספת לטובת משימות לאומיות.
פעילות הגדנ"ע אף היא נעשת בהיקף רחב יותר בהשוואה לעבר.
פעילות רבה של האגף נעשית בנושאים של גיוס חרדים לצה"ל, מכינות קדם צבאיות, הכוונת נוער לשירות משמעותי בצה"ל ובמיוחד בקרב אוכלוסיות שיש לסייע להן, כגון: בדואים, דרוזים, צ'רקסים.
היחידה להתיישבות ותשתית לאומית
היחידה מרכזת את הטיפול והתיאום במעהב"ט בנושאי ההתיישבות וישובי העימות, בנושא התשתית הפיסית, ובנושא מיגון יישובים (מרכיבי ביטחון).
היחידה מופקדת על ביצוע מדיניות שר הביטחון בתחום ההתיישבות, תוך קיום זיקה מקצועית עם עוזר השר להתיישבות, תשתית ואזו"פ (אזורי פיתוח).
היחידה מקשרת ומתאמת בין גורמי ההתיישבות והתנועות המיישבות לבין גורמי מעהב"ט; מרכזת עבודת מטה וגיבוש עמדת מעהב"ט בכל הקשור לתכנון ולפיתוח התשתית הביטחונית וייצוגה בפני הפורומים והוועדות הממלכתיות והארציות, המופקדות על התכנון הפיסי, הבניה והמקרקעין.
היחידה אחראית על גיבוש הצרכים התקציביים הנוגעים למיגון יישובים וכן על הקצאה של תקציבים וקביעת סדרי עדיפויות לביצוע מיגון ביישובים.
היחידה פועלת, בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, לאיגום תקציבי בכל הקשור למרכיבי ביטחון ולתשתיות ביטחונית עבור העורף בכלל, ועבור ישובי קו העימות בפרט.
הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
ייעודה של היחידה להכוונת חיילים משוחררים לסייע לחיילים המשתחררים והמשוחררים להשתלב בדרך הקצרה והיעילה בחיים האזרחיים.
ייעוד זה מתממש על ידי מתן ייעוץ והכוון אישי, הדרכה, הסברה וסיוע חומרי לזכאים.
היחידה פועלת באמצעות ארבע לשכות מחוזיות:
בתל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע.
בכל לשכה נמצאים יועצים העומדים לרשות הפונים החל משישה חודשים לפני השחרור ועד חמש שנים לאחר השחרור. ליחידה נציגויות נוספות בעשרות ערי פיתוח, אליהן מגיעים יועצי הלשכות במועדים קבועים.
תחומי הסיוע העיקריים הינם:
ייעוץ והכוון אישי ללימודים, להכשרה מקצועית ולתעסוקה.
שימוש בספריית מקצועות ומערכת ממוחשבת להכוון אישי.
מתן מידע על זכויות חיילים משוחררים ואופן מימושן.
סיוע כספי לזכאים במכינות הקדם אקדמיות ובמסלול הנדסאים.
סיוע כספי ייחודי לחיילים "בודדים" ו"זכאי סיוע".
ועדות תעסוקה – בהתאם לסמכות שניתנה ליחידה עפ"י חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט – 1949, קיימת בכל לשכה מחוזית ועדת תעסוקה שיפוטית, המטפלת בתלונות חיילי מילואים שפוטרו מעבודתם בשל שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים, או שירותם הצפוי בשירות מילואים. לוועדת התעסוקה הוענקו סמכויות מכוח החוק כפי שיש לבית דין לעבודה.
בשנת 2005 הואצלו סמכויות למנהל הקרן לחיילים משוחררים לרכז את הטפול במענקים לאנשי צד"ל.
פרט ללשכות ההכוונה המחוזיות, קיימים שירותים נוספים למען החיילים המשוחררים שעיקריהם:
שירות מענה קולי :
6977999-03 לקבלת מידע כללי ואישי בנושאים שונים ומגוונים.
המוזיאונים נועדו להמחיש את התפתחות הכוח הצבאי ואת מלחמות עם ישראל על קיומו בארצו ולהנחיל את מורשת הקרב של צה"ל והכוחות שקדמו לו, על ידי הקמה ואחזקה של שלוחות מוזיאונים ועל ידי איסוף מתמיד של חומר מוזיאוני.
היחידה כוללת את הנהלת היחידה בתל אביב ואת המוזיאונים הבאים : מוזיאון ההגנה על שם אליהו גולומב בת"א, מוזיאון האצ"ל על שם עמיחי פגלין בת"א יפו, מוזיאון לח"י על שם יאיר שטרן בת"א, בתי האוסף לתולדות צה"ל בת"א יפו, בתי הגדודים העבריים במושב אביחיל, מוזיאון ההעפלה וחיל הים על שם דוד הכהן במבואות חיפה, בית השומר בכפר גלעדי, מוזיאון הגבורה בכלא עכו, היכל הגבורה בכלא ירושלים, מוזיאון האצ"ל בתש"ח בבית ז'בוטינסקי בת"א, בית הפלמ"ח בת"א, מוזיאון ג'וערה. מנהל יחידת המוזיאונים כפוף לסמנכ"ל ור' אמ"א.
ארכיון צה"ל ומעהב"ט
הארכיון משמש כארכיון היסטורי של צה"ל ושל מעהב"ט האזרחית, ובכלל זה של משהב"ט וכן כמגנזה מרכזית של צה"ל.
בין שאר תפקידיו עוסק הארכיון בביטול החיסיון של חומר ארכיוני שהוחלט להעמידו לעיון ובהכנת חומר לצרכי עיון ומחקר.
יחידת הארכיון מופקדת על ארכיון ההגנה, מנחה ומפקחת מקצועית על הארכיונים
של השומר, הגדודים העבריים, בית יאיר ובית הפלמ"ח.
מנהלת הארכיון כפופה לסמנכ"ל ור' אמ"א.
היחידה להיסטוריה
היחידה להיסטוריה מופקדת על איסוף ריכוז וניתוח של חומר בעל ערך היסטורי למשהב"ט. יעודה – לחקור את תולדות מעהב"ט האזרחית כמקור להפקת לקחים מהעבר ע"י הנהלת המשרד ועובדיו, בסיס למורשת משהב"ט ולהטמעת ערכים, מקור ללימוד ההיסטוריה ע"י גופי המשרד וגורמים שמחוצה לו. היחידה מקיימת קשרים מקצועיים עם ארכיונים ומוסדות מחקר בארץ ובחו"ל בנושאים שבאחריותה ומקיימת סמינרים וימי עיון. היחידה מפעילה חוקרים חיצוניים. היח' מתואמת ע"י עוזר המנכ"ל.
דובר משהב"ט
דובר המשרד מופקד בעיקר, על הקשר עם כלי התקשורת השונים בכל הנושאים הקשורים במשהב"ט ויחידות הסמך, כגון: ייזום פרסומים והודעות לכלי התקשורת, מתן תגובות לפרסומים, ייזום ותיאום ביקורים של עיתונאים בגופי המערכת, טיפול בכיסוי העיתונאי של אירועים הקשורים למערכת, הפצת תקציר עיתונות יומי לידיעת הסגל הבכיר של המשרד. הדובר פועל הכפיפות למנכ"ל.
היחידה לפניות ותלונות הציבור
משמשת כתובת לאזרחים לליבון בעיות שונות הקשורות למעהב"ט.
היחידה פועלת ליישור ההדורים ולחיזוק קשרי האמון וההבנה בין גורמים אזרחיים (פרטיים וציבוריים) לבין גופי מעהב"ט, תוך בירור התלונות או הפניות שהגיעו אליה ומתן תשובות, הדרכה או יעוץ לפונים. מינהלת היחידה מוגדרת גם כנציב תלונות הציבור במשהב"ט.
היחידה משמשת גם כתובת לפונים עפ"י חוק חופש המידע התשנ"ח – 1998.
היחידה מתואמת ע"י עוזר המנכ"ל.
תשלומים מקוונים
