אהוד ברק - כיהן כרמטכ"ל ה-14 של צה"ל וכראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל.
אהוד ברק (מקודם ברוג) נולד ב- 12 בפברואר 1942 בקיבוץ משמר השרון להוריו, אסתר וישראל ברוג שהיו ממייסדי הקיבוץ. אסתר וישראל נפגשו בקיבוץ, אליו הגיע אסתר מתנועת הנוער גורדוניה שאספה אליה צעירים, בעיקר בפולין, לשם הגשמת רעיונו של א.ד גורדון שהטיף לכך ש"הזכות על ארץ ישראל נקנית בעבודת כפיים". ישראל ברוג, איש רוח, שעזב את לימודיו באוניברסיטה העברית כדי להגשים את האידיאולוגיה של הקיבוץ וההתיישבות היה בין תשעת המייסדים של קיבוץ משמר השרון. את ערכי תנועת העבודה, וערכים של מוסר, דעת וציונות הנחיל לארבעת בניו: אהוד, אבינעם, מולי (שמואל), ורובי (ראובן). בעוד ששני הבנים הראשונים נקראים על שם דמויות תנ"כיות אהוד בן גרא וברק בן אבינועם, שני הבנים הצעירים מנציחים את שמות סביהם ראובן שנהרג בפוגרום בשנת 1912 כשבנו ישראל היה בן שנתיים ושמואל אבי אסתר שניספה בשואה.
אהוד בלט במנהיגותו כבר בבית הילדים בקיבוץ. מגיל צעיר היה המוביל ו"השובב" בחבורה. מגיל צעיר למד מוסיקה והיטיב לנגן בפסנתר. לפני הצבא יצא לעבודה חקלאית באיזור מסמייה ובמשך ימים ארוכים חרש תלמים בהם גידלו תירס.
בשנת 1959 התגייס אהוד ברוג לצה"ל, נמצא בלתי מתאים לקורס טייס, ועבר לטירונות בגדוד החרמ"ש 9, שם התבלט בכושר ניווט מעולה. אותם ימים אברהם ארנן ייסד יחידה מיוחדת וסודית - סיירת מטכ"ל ("היחידה") ואסף בעיקר חבר'ה בעלי יכולת להתמזג בחברה הערבית (יוצאי עדות המזרח) מתוך כוונה להקים יחידת מסתערבים, כמו בפלמ"ח "היחידה הערבית". ראשוני "היחידה" היו יוצאי ה-101 ונבחרים מיחידות שונות. ארנן בחר כל אחד מהם באופן אישי. יום אחד הגיעה אליו ידיעה על חייל בגדוד חרמ"ש מנווט ללא מפה (כוכבים, עצים וסימנים אחרים) ארנן מיהר לזמנו אליו. לפגישה הגיעה בחור צנום, נמוך ושונה מהדמויות שארנן גייס ליחידה. אך נחישות, אומץ וקשרי חברות טובים סייעו לחייל החדש אהוד ברוג להשתלב בצוות ואהוד התקבל "ליחידה" ולצוות שמפקדיו היו בניהו כהן ז"ל, יחיאל אמסלם ז"ל שנפל בקרב עלי מונטרב-1967, ואבינועם נחום.
אהוד ברק שירת "ביחידה" עד שנת 1973. ברק עשה ביחידה את המסלול של לוחם בצוות, מפקד צוות, מפקד פלוגה, סגן מפקד היחידה, ומפקדה - תפקיד אליו התמנה בשנת 1971. הוא היה מהבולטים שבמפקדיה. בתקופתו קיבלה הסיירת את המונופול על מבצעים מיוחדים והפכה ליחידה מיוחדת ללוחמה בטרור. הוא פיקד על שורת מבצעים, שהנודעים שבהם היו שחרור חטופי מטוס סבנה במאי 1972, וחטיפת קצינים סורים בכירים שנועדה לשם החלפה ושחרור של שלושה טייסים ישראלים שנפלו בשבי הסורי ב-1970 בשלהי מלחמת ההתשה. כמו כן ברק השתתף גם במבצע "אביב נעורים", מבצע חיסול מנהיגי הטרור הפלסטיני בלב ביירות, באפריל 1973. במהלך שירותו ביחידה הפך ברק לחייל המעוטר ביותר בתולדות צה"ל, לאחר שזכה בארבע צל"שים ועיטור מופת נוסף, כולם בגין אומץ לב והצטיינות במבצעים. ארבעת הצל"שים עלומים. את עיטור המופת קיבל ב-1973.
אהוד ברק השתחרר מצה"ל ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים תואר ראשון בפיסיקה ומתמטיקה ( 1968) ועשה תואר שני בתחום ניתוח מערכות באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה תוך כדי שירותו הצבאי. הוא החל את לימודיו בארה"ב ב-1972. בשבת 7 אוקטובר 1973 הוזנק אהוד ברק חזרה ארצה, קיבל תחת פיקודו גדוד טנקים שאיתו נילחם בקרבות החווה הסינית בגדה המזרחית ועד העיר סואץ בגדה המערבית של התעלה.
לאחר המלחמה שימש בתפקידי פיקוד רבים בחיל השריון מג"ד, מח"ט ומפקד אוגדה. בסוף שנת 1975 התמנה ברק לתפקיד עוזר ראש אמ"ן למבצעים. בסוף שנת 1977 חזר ללימודי תואר שני באוניברסיטת "סטנפורד" ושהה שם עד ראשית 1979. עם שובו נתמנה למפקד אוגדת שיריון (מילואים) ואחר כך למפקד האוגדה המשוריינת בסיני. בינואר 1982 הועלה ברק לדרגת אלוף ומונה לראש אגף התכנון במטה הכללי.
במלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל) ב-1982 שימש כסגן מפקד הכוח העל אוגדתי שפעל בבקעת הלבנון. באפריל 1983 מונה לתפקיד ראש אגף המודיעין. בינואר 1986 מונה לאלוף פיקוד המרכז. במאי 1987 מונה ברק לסגן הרמטכ"ל.
ב- 1 באפריל 1991 מונה אהוד ברק לרמטכ"ל ה- 14 של צה"ל . במסגרת תפקידו עסק בהיבטים הצבאיים של המהלכים המדיניים כגון: גיבוש הסכם השלום עם ירדן, שנחתם ב- 1994, יישום ההסדרים הביטחוניים של ההסכמים עם הפלסטינים והפריסה מחדש של הצבא באזורי עזה ויריחו, וכמו כן היה לו תפקיד מרכזי בשיחות עם סוריה, ובמהלכן נפגש פעמים מספר עם הרמטכ"ל הסורי. ב- 1 בינואר 1995 פרש אהוד ברק מצה"ל.
ביולי 1995 מינה ראש הממשלה יצחק רבין, את אהוד ברק לשר הפנים בממשלתו. בנובמבר 1995 ,לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, מונה ברק לשר החוץ בממשלתו של שמעון פרס.
בבחירות הכלליות במאי 1996 נבחר אהוד ברק לכנסת ה- 14 ברשימת מפלגת העבודה והתמנה לחבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
ביוני 1997 נבחר ברק לתפקיד יושב ראש מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה.לקראת הבחירות הכלליות ב- 1999 הקים אהוד ברק את "ישראל אחת" רשימה משותפת של מפלגת העבודה, גשר ומימד.
בבחירות הכלליות במאי 99 לראשות הממשלה, זכה אהוד ברק, מועמד "ישראל אחת", לנצחון מול בנימין נתניהו, מועמד הליכוד, ונבחר לראש הממשלה ה- 10 של מדינת ישראל. אהוד ברק כיהן גם כשר הביטחון.
ב- 24 במאי 2000 ,הורה ברק להוציא את צה"ל מלבנון ולהערך על הגבול הבינלאומי. בזאת הסתיימו 18 שנות שהות של צה"ל בדרום לבנון.
כראש ממשלה, פעל ברק להגיע להסדר עם הסורים .בינואר 2000 הסתיימו השיחות ללא הסדר. במו"מ עם הסורים היה ברק מוכן לנסיגה ישראלית לגבול הבינלאומי, אך לא לגבול ה-4 ביוני 1967 שעל פיו היו הסורים יושבים על שפת הכינרת. במקביל, ניהל ברק מו"מ עם הפלסטינים על הסדר קבע שהסתיים ללא הצלחה. במו"מ עם הפלסטינאים הסכים להכיר במדינה פלסטינית ולדבר על עתיד ירושלים וחלוקת הריבונות בה, אך לא היה מוכן להכיר בריבונות הפלסטינית בהר הבית או ב"זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים לתחום ישראל. על רקע שיחות קמפ-דיוויד, שנשיא ארה"ב ביל קלינטון יזם בין ברק לבין עראפאת ביולי 2000 ונכונותו של ברק לפשרות מרחיקות לכת, פרשו ש"ס, המפד"ל וישראל בעלייה מהממשלה ומהקואליציה, וזאת לאחר שמרץ פרשה מהממשלה שבועיים לפני כן על רקע חילוקי דעות עם ש"ס.
בספטמבר 2000 פרצו אירועים אלימים בשטחי יהודה שומרון ועזה שגלשו לזמן קצר גם למגזר הערבי בתחום מדינת ישראל. בעקבות האירועים האלימים שקיבלו את השם "אינתיפאדת- אל - אקצה ", ואיבוד הרוב הפרלמנטארי בכנסת הודיע אהוד ברק ב- 9 בדצמבר 2000 על התפטרותו מראשות הממשלה והליכה לבחירות אישיות לראשות הממשלה.
בבחירות לראשות הממשלה ב 6 בפברואר 2001 , ניצח אריאל שרון. בעקבות הכרעת הבוחרים, הודיע ברק על פרישתו מראשות מפלגת העבודה, מהכנסת ונותר חבר מפלגת העבודה ומוסדותיה (המרכז, והלשכה.)
ב-5 בנובמבר 2004 הודיע ברק על כוונתו להתמודד שוב עם הנהגת מפלגת העבודה. לאחר אי סדרים שהתגלו במפקד מפלגת העבודה "מפקד הארגזים" שברק יצא נגדו ולא רצה להיות חלק ממנו, קרא ברק ב-2 בספטמבר 2005 לכל המתמודדים לתמוך בשמעון פרס היו"ר באותו הזמן. בכך ביקש להפסיק את מהלך ההתמודדות במפקד לא תקין (טענתו של ברק קיבלה אישור מהשופטת פריש שנקראה לחקור את מפקד מפלגת העבודה.)
לאחר כישלון מפלגת העבודה בבחירות 2006 ובעקבות מלחמת לבנון השנייה, ולאחר פניות רבות אליו מחברי המפלגה, אנשי ציבור, אנשי בטחון בכירים ואחרים הודיע ברק ב-7 בינואר 2007 על כוונתו לשוב ולהתמודד בבחירות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-28 במאי 2007. בבחירות אלו ניצח ברק.
תשלומים מקוונים
