הנשים שמעבירות את צה"ל דרומה

מערכת אתר משרד הביטחון

נשות המעבר דרומה.jpg 

 כשמדברים על מעבר צה"ל דרומה, תמיד נזרקים לאוויר מספרים עצומים, מהלכים ארוכים ומפתיעים במורכבותם ובעיקר - תמיד מרחפת מלמעלה הילת החזון של דוד בן גוריון להפרחת הנגב ויישובו. אבל מאחורי הנתונים והכותרות עומדות כמה נשים, שמניעות את גלגלי המהלך ההיסטורי הזה, וליתר דיוק - מאיישות כמה מהתפקידים המשמעותיים ביותר במינהל המעבר דרומה של משרד הביטחון. לרגל יום האישה הבינלאומי, בחרנו לחשוף אותן ואת העשייה המרשימה של כל אחת מהן * צילומים: דנה שרגא

 

יונת מרטון (47), ראש היחידה למעטפת אזרחית וסגן בכיר לראש המינהל בפועל, 6.5 שנים במשרד:

DSC_6403.jpg"במשרד הביטחון אני מרכזת את העבודה על היערכות התשתית האזרחית בנגב לקליטת היחידות העוברות דרומה ומשרתי הקבע המשרתים ביחידות אלה. יש פה שתי מטרות למעשה - האחת היא היערכות נאותה לקליטת אלפי האנשים שצפויים להגיע לדרום בעקבות המהלך, והשנייה היא לרכז את פעילות משרד הביטחון בעבודת הממשלה והמאמץ הלאומי לפיתוח הנגב. פעילות זאת משתלבת ביעדי משרד הביטחון להגברת החוסן הלאומי. בפועל, כשמעבירים כ-30,000 משרתי צה"ל לשרת בדרום, חייבים לקחת בחשבון שמרכז החיים שלהם היום במרכז הארץ, ועל כן יש לוודא מצד אחד שהנגב ערוך לקלוט אותם, ומאידך - שהיישובים בדרום ייהנו מכך ויצמחו בעקבות זאת. למעשה ממשלת ישראל רואה במעבר חלק מפיתוח הנגב".

הישג משמעותי שאת גאה בו?

"בעבודה משותפת עם המנהיגות המקומית של הנגב, ויחד עם משרדי הממשלה, משרד הביטחון הצליח להביא לשתי החלטות ממשלה מאוד משמעותיות, שכוללות בין היתר הקמת בית חולים ציבורי נוסף בבאר שבע, תמיכה בתוכניות מצוינות של אמ"ן ותקשוב לתלמידי הנגב, שכבר היום כבר לומדים בהן 2,000 ילדים. הקמת בית החולים היתה סוגיה קשה, כי מדובר בעלויות מאוד גבוהות. אך משרד הביטחון ומשרד הבריאות איחדו כוחות וקידמו את הנושא. כמו כן הצלחנו לקדם עוד תוכניות משותפות עם משרדי הממשלה ועם הרשויות המקומיות, שמייצרות יחד win-win situation".

נקודת קושי שאת מתמודדת איתה?

"העובדה שהפרויקט הוא ארוך טווח. מדברים על המהלך הזה הרבה מאוד שנים, והוא יסתיים רק בעוד 6-8 שנים, רק אז יתחיל האתגר של ליווי כל המשפחות שיעברו דרומה. בפרויקט שמתפרס על כל כך הרבה שנים, קשה מאוד לשמר את הקשב של הממשלה. יש לפעמים תחושה שכבר נעשה המון עבור הנגב, וכבר אפשר להתקדם הלאה, לפרויקט הבא - למעשה הנגב זקוק עדיין לתשומת הלב הזאת, לפחות לעוד תוכנית חומש".

מוטו לחיים שמלווה אותך בעבודה?

"שותפויות. אני מאמינה גדולה בשותפויות בכל תחום, וודאי בפרויקט כזה. בסופו של דבר, שותפות זה מכפיל כוח. כשאתה פועל עם הגורם הרלוונטי מתחילת הדרך, והוא מגויס, והוא איתך, זה מה שמאפשר להתמודד עם אתגרים במעלה הדרך". 

מה הכי מרגש אותך בפרויקט מעבר צה"ל דרומה? 

"שני דברים: האחד - לראות אנשים שהתאהבו בדרום ובונים בנגב את ביתם. השני - לראות את הילדים שמשתתפים בתוכניות המצוינות מגשימים את עצמם ומצליחים לפרוץ קדימה".   

  

 אורלי כורם (57) ראש יחידת ההתקשרויות בשיתוף המגזר הפרטי, 30 שנה במשרד:
DSC_6373.jpg "תיאור התפקיד הינו תרגום סימולטני מאנגלית למונח PPP- Public Private Partnership. מדובר על שיטת התקשרות המבוססת על שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי, כאשר המגזר הציבורי רוכש מהמגזר הפרטי את שירותיו. המגזר הפרטי מביא לפרויקט את הידע שלו ואת היתרונות היחסיים שלו, המימון בעיקרו מתבסס על מימון בנקאי ומוסדי, כך שבסופו של דבר המשק מפיק מפרויקטים אלה מספר יתרונות: שדרוג תשתיות, אבטחת איכות התפעול, אפיקי השקעה בטוחים להון הפרטי שנמצא בקרנות הפנסיה וכו'. דוגמה בולטת במשק הישראלי היא כביש 6 – המדינה העמידה את הקרקע, הזכיין תכנן, מימן, הקים ומתפעל את הכביש. במסגרת הסכם הזיכיון, המדינה התחייבה לרשת ביטחון ולסלילת מערכת כבישי רוחב. להבדיל מכביש 6, ששם משלמים המשתמשים עבור השירותים ויכולים לבחור אם לנסוע בכביש האגרה, בהסכמים שלנו אנחנו אלה שמקבלים את השירות ומשלמים עליו, ולכן צריכים לייצר את ההגנות החוזיות שייתנו כלי אפקטיבי לדורות הבאים שינהלו את ההסכמים, ומכאן מורכבותם של החוזים".
מה ייחשב להצלחה עבורך?

"תלוי באיזה שלב. בשלב כתיבת המכרז, הצלחה תיחשב כשאנחנו מצליחים להעביר לצוות שמכין את המכרז את תפיסת העולם של הPPP, מצליחים לחבר את המינהלת למתודולוגיה. בשלב המכרזי הצלחה היא כשמביאים כמה שיותר מציעים לתחרות, וכמובן היעד הסופי - חתימה על הסכם מוצלח עם הזכיין".

נקודה מאתגרת בתפקיד?

"האתגר הגדול של הפרויקט הוא לא בהקמה, אלא בתפעול הלוגיסטי של המחסנים – אנחנו מדברים כאן על אזרוח של מרכיבים בשרשרת האספקה ומתקשרים עם המגזר הפרטי לתקופה ארוכת טווח, המחייבת אותנו מצד אחד להגדיר נכון את חלוקת האחריות בין הצבא לזכיין, ומאידך לאפשר גמישות בתפעול המחסנים ועמידה בשינויים בביקוש".

מה את אוהבת בתפקיד הנוכחי?

"בין השאר את העובדה שאני ראש יחידה שבה גם אזרחים וגם קצינים. אני כבר 30 שנה במשרד הביטחון. התחלתי במנה"ר ביחידה הכלכלית. כעת אני עובדת גם עם אזרחים וגם עם אנשי צבא, ואני יודעת שמהחיבור והתמהיל הזה מופקים דברים טובים".

החלק שהכי מרגש אותך בפרויקט המעבר דרומה?

"לאורך הקריירה שלי הייתי קצינה בצבא, אח"כ עבדתי ביחידה הכלכלית במנה"ר, שם הייתי שותפה לעסקאות רכש רבות. היום אני יכולה לומר שכל הידע והניסיון שצברתי מסייעים לי בביצוע המשימה החשובה הזו, של מימוש חזון בן גוריון, עם כל האחריות של לקחת חלק בעיצוב המחנות העתידיים. לא סתם התמונה של בן גוריון היא תמונת הקבוצה שלנו בוואטסאפ".

 

אורית שחרור, גיל 39, ראש תחום משאבי אנוש ומינהל, 18 שנה במשרד:

DSC_6364.jpg"אני מטפלת בכל הנושאים הקשורים לתחום משאבי האנוש באמצעות האגף לניהול ההון האנושי: קליטת עובדים, קידומם, הכשרות והדרכות, דרגות, תנאי שירות ולוגיסטיקה. מכיוון שמדובר באגף אשר מורכב מתמהיל הטרוגני (אזרחים ואנשי צבא) וכן באגף המתאפיין בפיזור גיאוגרפי , קיים אתגר ביצירת מכנה משותף וחיבור לעבודת המינהל. כמנהלת משאבי אנוש חשוב לי לתת לכל העובדים את הכלים להתמודד עם האתגרים הנוכחיים, ולסייע לארגון בכל המעטפת התומכת לה הוא זקוק".

דוגמה להצלחה עבורך?

"להצליח לחבר את כל עובדי המינהל, כולל חיילות ובנות השירות, לחזון האגף וייעודו, ולהגביר את תחושת השייכות של כלל העובדים ביחס לעבודת המינהל, אפילו אם זה בדברים קטנים, כמו הדלקת הנרות האחרונה שהתקיימה בחנוכה, לאחריה ניגשו אלי החיילות ובנות השירות המשרתות במינהל ואמרו שהרגישו שייכות לאגף בעצם זה שנתתי להם להפיק ולארגן את האירוע".

מה האתגר הכי גדול שלך בתפקיד?

"אני מאמינה שאין תפקיד שאישה לא יכולה לבצע, ואני רואה בהחלט לנגד עיניי קידום נשים לתפקידי מפתח במטרה לשבור את 'תקרת הזכוכית', ולשמחתי המינהל אכן משקף את הניסיון להתגבר על אתגרים מסוג זה, בכך שמקדם נשים ורואה אותן כשוות".

מוטו לחיים שמלווה אותך בעבודה?

"יש משפט שמלווה אותי בתפקידים השונים שביצעתי לאורך השנים: 'אין הטיפה חוצבת בסלע על ידי כוח הכבידה, אלא על ידי כוח ההתמדה' . זה מוטו שמלווה אותי בעצם בכל תחומי החיים".

החלק שהכי מרגש אותך במעבר צה"ל דרומה?
"אנחנו עושות היסטוריה. לא יהיה עוד פעם מישהו שיעביר את צה"ל דרומה. זה אנחנו. זה מאוד מרגש בעיניי מאחר שמדובר בפרוייקט לאומי ובמימוש חזון ישן - יישוב ופיתוח הנגב".

 

אורית שגיא (42), ראש תחום מידע וליווי משפחות הקבע במעבר דרומה, כשמונה שנים במשרד

DSC_6382.jpg"אני מנהלת את מרכז המידע והליווי למשפחות הקבע במעבר דרומה. המרכז ממוקם בפארק ההיי טק בבאר שבע והוקם לפני כשנתיים במטרה לסייע למשרתי הקבע במעבר דרומה, לשירות ולמגורים. המרכז מעניק ליווי צמוד ופרטני למשפחות, בכל תחומי החיים, כמו מגורים, חינוך לילדים, ניהול ופיתוח קריירה לבני ובנות הזוג וכדומה, כאשר אנו פוגשים את המשפחה עוד בשלב קבלת ההחלטות, ומסייעים לה לקבל את כל המידע הנחוץ בשלב זה. המרכז מלווה גם את היחידות העוברות דרומה ואת המפקדים, בתהליך הסברתי שמטרתו לייצר חיבור בין המשרתים למרחב הנגב בכדי שיכירו מקרוב את האזור ואת מה שיש לו להציע בעקבות תהליך פיתוח מואץ שהוא בין היתר תוצר של מעבר צה"ל אל הנגב. מדי שנה מבקרים בנגב במסגרת סיורים מקצועיים כ-1,000 משרתי קבע".

מה האתגר הכי גדול שלך בתפקיד?

"המילה 'נגב' מעירה אצל רובנו הקשרים שליליים, כמו מדבר, שממה, עיירות פיתוח וכדומה. יחד עם זאת, המציאות בשטח שונה לחלוטין  - ערי הנגב הולכות ומתפתחות, המדינה משקיעה עשרות מליוני שקלים בפיתוח תשתיות, מעבר צה"ל הביא אל האזור הזדמנויות עסקיות, כלכליות וחברתיות חדשות. האתגר הגדול ביותר שלנו הוא לצמצם את הפער שבין הדימוי לבין המציאות בקרב משרתי הקבע. איש קבע שיראה בנגב מקום שיוכל לחיות בו ולבנות בו את ביתו, יהיה לו קל יותר לראות בו מקום שטוב לשרת בו".

מה נחשב להצלחה עבורך?

"כל משפחה שהגיעה אלינו והצליחה בעזרתנו לקבל את ההחלטה הנכונה עבורה, היא הצלחה גדולה. אנחנו פוגשים בתחילת כל תהליך משפחה מבולבלת, המצויה בחוסר ודאות רב, וכך נכנסים לאט לאט לחייה, מנסים ביחד להבין מה היא נקודת המוצא ולאן היא שואפת להגיע, מכוונים, נותנים מידע, דוחפים וגם מכילים ומחבקים כשצריך. כאשר אנחנו שומעים את הכרת התודה ואת ההערכה, זוהי בהחלט הצלחה".

מה החלק הכי משמעותי בעינייך בפרוייקט המעבר דרומה?

"מעבר צה"ל אל הנגב, הוא פרויקט לאומי, ולכן  - מעבר לבניית הבסיסים ושיפור היכולות המבצעיות של צה"ל, שזוהי האחריות העיקרית והראשונה במעלה של משרד הביטחון - חשוב שמינוף המהלך בהיבט הלאומי, החברתי, והכלכלי, יהיה משמעותי, ייעשה וגם ייראה".


   

כוכי צוררו (58), ראש יחידת שימור ידע בפרויקטים עתידיים, 34 שנים במשרד
DSC_6391.jpg

"הגעתי למינהל לפני כשמונה חודשים, אחרי ניסיון עשיר בתפקידי כלכלת רכש שונים בכמה אגפים, והוצמדתי ללוות את פרויקט המרה"ס. אני מלווה את הפרויקט בהיבט התפעולי-כלכלי, ואת הצד החוזי. כרגע אני עסוקה בעיקר בפרויקט, מאחר שהוא בשלב מתקדם לקראת פרסום מיון ראשוני למציעים. מרכז אספקה אחוד הוא פרויקט אשר במסגרתו מאחדים מספר מרכזים לוגיסטיים למרכז לוגיסטי אחוד. בשונה משאר הפרויקטים של מעבר צה"ל דרומה, כאן יש אזרוח מלא של כוח אדם ומכלול השירות, ועל כן מצריך לימוד והעמקה מקצועית בהיבטים התפעוליים. לאחרונה עסקתי בבניית מודל התשלומים לפי תפוקות, וכן בהגדרת תנאי הסף המקצועיים לקבלני הלוגיסטיקה, כולל סקר שוק".

נקודה מאתגרת בתפקיד?

"אנחנו צריכים לעמוד בהרבה מטלות במקביל - גם להיות בשטח, גם לתאם בין הרבה גורמים, גם להיות מקצועיים, גם לעבוד בלו"ז מאוד צפוף. צריכים לזקק את המיטב בלוחות זמנים מאוד צפופים. חייבים לראות את הדברים בראייה רחבה, ולפעמים אם צוללים פנימה זה מעכב. האתגר הוא למצוא את הפתרון המקצועי והפשוט".

מה את אוהבת בתפקיד הנוכחי?

"זה כנראה התפקיד האחרון שלי במשרד אחרי מספר תפקידים רב שעשיתי, ומרגש מאוד לעשות תפקיד משמעותי כל כך. אני לא יודעת אם ייצא לי ממש לתפעל את הפרויקט, אבל להשאיר משהו שאת יודעת שיעבוד אחר כך כל כך הרבה שנים - זה משהו מאוד משמעותי".

מה החלק הכי משמעותי בעינייך בפרוייקט המעבר דרומה?

"המהלך כולו, העוצמה שלו. היש מאין. גם לומדים, וגם מיישבים, וכל האזור מתפתח. ההיקפים של הפרויקט כל כך עצומים וכל המהלכים קורים במקביל, כולל חינוך, פיתוח סביבתי, עתידנות וטכנולוגיה. בתור אמא לבת ששירתה בדרום ואחר כך למדה באוניברסיטת בן גוריון, אנחנו מעריכים גם כמשפחה את עיבוי הנגב והדרום. תורמים גם מהפן האישי וגם בעבודה, ואני בטוחה שהמהלך הזה יצליח". 

 

 גליה זילברמן (47), ראש החטיבה להיבטים כלכליים בחוזה קריית ההדרכה, כ-20 שנה במשרד
DSC_6367 (2).jpg

"בתפקידי אני אחראית על מימוש ההיבטים הכלכליים בחוזה קריית ההדרכה, מלווה את הליך ההיערכות למכרז של פרויקט קריית המודיעין ואחראית על ניהול ושימור הידע במינהל. פרוייקטי המינהל הם מרתקים במורכבות שלהם, על ההיקפים הכספיים הגדולים, על תקופת ההתקשרות הממושכת ועל כמות הגורמים המעורבים בהם".

מה האתגר הגדול בתפקיד?

"לקדם את הפרויקטים ביעילות, תוך הבנת המתח המובנה הקיים לאורך כל הדרך בין הזכיין מנקודת מבטו, בראייתו את הפרויקט, לבין הצבא כגורם מזמין שירות. המינהל הוא בעל האחריות האינטגרטיבית החוזית והמשימה היא מורכבת".

מה את אוהבת בתפקיד?

"אחד הדברים המשמעותיים בעיניי בתפקידי המינהל הוא הדיאלוג המתמשך הקיים בין קריית ההדרכה כפרויקט חי וקיים לבין הפרויקטים העתידיים. המינהל מקיים הליך מובנה ומוסדר של למידה, הפקת וניהול לקחים במטרה לשפר ולייעל את מסמכי הפרויקטים העתידיים. כתוצאה מכך, בסופו של דבר תתאפשר יעילות רבה יותר ותהליך בריא ונכון בממשקים הקיימים לאורך תקופה כל כך ממושכת, בין הזכיין לבין הצבא".

מוטו לחיים שמלווה אותך בעבודה?

"להגיע למיצוי עצמי וליהנות מעשייה משמעותית".

החלק שהכי מרגש אותך במעבר צה"ל דרומה?

"המרגש בעיניי הוא ההישג הכולל, שהוא בעל היבטים חברתיים, כלכליים ואידיאולוגיים. למהלך הגדול הזה תהיה תרומה משמעותית, בראיית צה"ל ובראיית המשק הלאומי".​