דוח נקח"ל 2016: 58% מהקבילות מוצדקות

מערכת אתר משרד הביטחון
נציב קבילות חיילים במשרד הביטחון, אלוף (במיל') יצחק בריק, חשף היום (את הדו"ח השנתי לשנת 2016: 6,758 קבילות הוגשו בשנת 2016 (+6%) ו-58% מהקבילות שטופלו נמצאו מוצדקות.

נושאי הטיפול הבולטים בשנת 2016:

  • השפעות קיצוצי כוח האדם בצה"ל: משבר תומכי הלחימה ביחידות השדה ופיטורי משרתי הקבע, ומנגד שיפור במערך הנגדים בימ"חים

  • ירידה במוטיבציה של מפקדים, לוחמות ולוחמים לשרת ב"גדודים המעורבים".

  • גילויי אלימות וגזענות על רקע מיני, מוצא וצבע עור.

  • שינויים בצה"ל הפוגעים בזכויות החיילים (למשל, פקודת גידול הזקנים).

  • שירותי הרפואה בצבא.

 

תקציר הדוח- עיקרי הנושאים:

שנת 2016 אופיינה בקבילות רבות, שהן פועל יוצא של השינויים הרבים שהתרחשו במהלך שנה זו, בדגש על אופן הטמעתם: זמן התראה קצר, החלה רטרואקטיבית ואי קיום תהליכי הסברה מספקים. דוגמאות בולטות: אי צבירת ימי חופשה לאנשי הקבע עבור שנת 2015, השינוי במדיניות חופשות חיילי החובה, אופן ביצוע תהליך הפיטורים משירות קבע והוצאה לגמלאות, פקודת הזקנים, אתר האינטרנט לחיילי המילואים ועוד.

שירות הנגדים בימ"חים של צה"ל  (עמ' 18)

תהליכים משמעותיים לשיפור המצב בימ"חים לאחר שבשנה שעברה התריע הנציב על משבר במערך הנגדים בימ"חים, כשהצעירים משתחררים בתום שלוש שנות שירות בממוצע והנגדים הנותרים, בעלי הניסיון הרב, פורשים לגמלאות. הדבר עלול להתבטא בעלויות כספיות, אשר עלולות להיות גבוהות יותר מהחיסכון בכוח אדם בשל חוסר טיפול ואחזקה.  הנציב משבח את ראש אט"ל הנוכחי ש'הרים את הכפפה' והניע תהליכים לטיפול בנושא.

השפעה ראשונית של קיצוצי כוח האדם על מערך תומכי הלחימה ביחידות מערך השדה בצה"ל  (עמ' 21)

חשש ממשבר אמון במערך תומכי הלחימה (תומכ"ל). פער בכוח האדם מול ריבוי משימות. שחיקה בגיוס ובאיוש של בעלי תפקידים. אנשי הקבע הצעירים, שאך סיימו את שירות החובה, אינם מתכוונים להמשיך בשירות קבע נוסף. "קצין אחד מבצע תפקיד אשר בעבר ביצעוהו שני בעלי תפקידים או שלושה".

נגדים בעלי ותק שירות של למעלה מ- 20שנה, העתידים לפרוש לגמלאות, אינם יכולים להעביר את הידע והניסיון שצברו לדור העתיד, שנמנע מלהמשיך בשירות הקבע. קצינים בדרגות רס"ן וסרן נמצאים בחוסר ודאות. כתוצאה ממודל הקבע הנוכחי הם אינם סומכים על אופק שירות ארוך טווח (עמ' 34).

ממצאים חמורים בתחום איוש בעלי התפקידים במערכי האחזקה והלוגיסטיקה- "תפקידים מרכזיים בתחום האחזקה, החימוש והלוגיסטיקה אינם מאוישים".  "לצורך מענה אחזקתי של עשרות כלי רק"מ, יש נגד אחד המשמש גם כחשמלאי וגם כמכונאי, ולעזרתו ארבעה חיילים, שנפלטו מכמה מסגרות.. ואשר חלק נכבד מהם אינו משלים שירות חובה מלא כלל" (עמ' 30).

כוח האדם במערך הרפואה ובריאות הנפש (עמ' 33)

רופא אחד נדרש לתת מענה רפואי ליותר מ-1,000 חיילים כאשר לצידו שני חובשים בלבד. בעקבות כך חיילים נאלצים ללכת ולקבל מענה רפואי ביחידות אחרות. בדיקה שנערכה העלתה כי במהלך מחזור אימונים של גדוד הפיקוד, מחסירים החיילים היוצאים מהבסיס לצורך מענה רפואי מאות רבות של ימי אימון. בתחום בריאות הנפש המצב דומה- שני קציני בריאות הנפש אמונים על יחידה המונה למעלה מ-3,000 חיילים.

הגדודים המעורבים במערך הגנת הגבולות והאיסוף הקרבי: (עמ' 42)

הנציב רואה בשילוב נשים בלחימה ערך עליון לשם עמידה במשימות צה"ל בהתאם לצרכיו ולשם מימון ערך השוויון. "בחלוף 12 שנה ממועד הקמת גדוד ה"קָרָקָל", נראה כי יושמו לקחים חשובים ומובהקים בהליך הכשרת הלוחמים והלוחמות בגדודים החדשים שבסמכות מערך הגנת הגבולות". עם זאת מצביע הנציב על ירידה במוטיבציה של הלוחמים ופער בין ציפיות הלוחמות לבין המצב הקיים לאחר הצבתן בגדודים המבצעיים. "לאחר ההצבה בגדודים מסתמנת בקרב החיילות ירידה במוטיבציה לשרת כלוחמות, וכן ניכרת שחיקה במוטיבציה לשרת שירות קרבי בקרב הבנים":

  • מפקדים שנקלטו כמפקדים בגדודי 'חי"ר קל גבולות' נקלטים שם לעיתים כברירת מחדל. הם אינם מקצועיים דיים ואינם מבינים לעומק את משמעות הפיקוד במערך החדש. הם לא תמיד רואים בתפקידם שליחות. מרבית המפקדים הם גברים אשר לא שירתו בגדודים מעורבים וחוסר הרצון להוות דוגמה אישית משפיע על המוטיבציה של החיילות. לעתים, המפקדים ביחידות הללו מסיימים את תפקידם, טרם זמנם ומביעים מורת רוח מהצבתם בגדודי 'חי"ר קל'.

  • במקרים מסוימים מפקדים נכנסו למגורי בנות ללא התראה מוקדמת ולוחמות נאלצו להתקלח במקלחות הבנים, בשל מספר זעום של מקלחות ושירותים ביחס למספר הלוחמות.

  • חלק מהמיועדים לשירות ביטחון אשר רוצים לשרת בקרבי, מעדיפים לשרת בגדודים, שאינם מעורבים. חוסר המוטיבציה מתבטא בכך שחיילים אינם מקבלים את היחידה אותה הם ביקשו.

  • שיעור החיילות הנושרות בתחילת ההכשרה נראה בצורה בולטת לעין. הן חשות כי משווים אותן ליכולותיהם וכישוריהם של הלוחמים בפלוגות החי"ר.

    יודגש כי בימים אלה מתקיימת עבודת מטה נרחבת בהובלת מפקד זרוע היבשה, אשר יהיה בה כדי לתת מענה לסוגיות שהעלה הנציב, לרבות הקמת בא"ח אחוד, תשתיות והכשרות מותאמות. בכוונת הנציב להמשיך וללוות נושא חשוב זה.


    סוגיות בפיקוד ובמנהיגות (עמ' 59)

    בשנת 2016 חלה עליה במספר הקבילות החמורות בכלל ובדגש על קבילות המופנות כנגד מפקדים בכירים יחסית (דרג מ"פ, קצינים בדרגת רס"ן). קבילות אלו מאופיינות בתלונות על אלימות פיזית ומילולית. בין השאר נרשמה עליה בקבילות על התבטאויות לא הולמות של מפקדים, בדגש על התבטאות גזענית כנגד יוצאי אתיופיה, עלייה במספר קבילות של תצפיתניות (ומטעמן) בעיקר בסוגיות פיקודיות ובשל עומס עבודה (פחות קבילות בנושאי תשתית ותנאים פיזיים).


    ישנם מפקדים שמתנהלים בצורה פסולה כדי להתקרב לחייליהם ולדבר בשפתם, או כאלו המתנהלים מתוך שיכרון כוח, מרגישים שמותר להם לנהוג באלימות בשל מעמדם.

  • פגיעה בחייל על רקע נטייתו המינית (עמ' 62+עמ' 185): בסרטון שהפיקו גורמי פיקוד לחייליהם לקראת סיום קורס, שנועד לכאורה, לבדר את החיילים, הקרינו המפקדים קטע מסרט בו מתרחשת נשיקה בין שני גברים בתא-כלא, וברגע הנשיקה התפרסה על כל המסך תמונת החייל. הרמיזה הייתה חד משמעית לגבי נטייתו המינית. הסרטון הוקרן ללא רשותו של החייל וללא בקשת רשות ופגעה בו עמוקות. לאחר הקבילה טענו המפקדים שהסרטון היה הומוריסטי והוא משודר בכל סוף קורס, הם לא התכוונו "להוציאו מהארון". לאחר הקבילה, התנצלו המפקדים על העוול שנגרם לחייל, קיבלו מכתב אישי מהנציב, בו העיר להם על התנהגותם ומסורת שידור סרט זה בסיום הקורס הופסקה.

  • בשנה החולפת חלה עלייה בקבילות החיילים אשר הרגישו כי מעליבים אותם על רקע צבע עורם ומעמדם: (עמ' 65-66) חיילת ממוצא אתיופי התלוננה כי המפקדת שלה התבטאה באופן פוגעני כלפיה, כולל שאלות חודרניות לגבי צבע עורה. המפקדת המשיכה למרות בקשת החיילת שתחדל (ראו גם עמ' 175).

  • דוגמאות למפקדים אשר מתנהלים בשיכרון כוח מול חייליהם:

  • מפקד השליך מחסנית נשק לעבר חיילים- במהלך שיחת נזיפה של מפקד פלוגה בשלושה חיילים, לא שלט המפקד בכעסו והחל מקלל את החיילים וזורק לעברם חפצים קהים כמו מחורר ומחסנית נשק. (עמ' 75+ עמ' 188)

  • נגד ריסס דיאורדורנט בפניו של חייל (עמ' 74+ עמ' 176).

  • מפקד אמר לחייל ש"ישבור לו את העצמות" (עמ' 76).

  • מפקד אמר לחייל שאיים לפגוע בעצמו "אם אתה גבר, תחתוך תחתוך" (עמ' 178).

  • מ"פ מנע מתצפיתניות לאכול בחדר האוכל והכריח אותן לאכול מנות קרות (עמ' 173).


     תרבות השקיפות והפתיחות (עמ' 85):

    מ"פ לא דיווח כראוי למג"ד ולמח"ט על אירוע של משחק בנשק. אירוע כזה מחייב חקירה של משטרה צבאית. דוגמה נוספת- חיילים יצאו עירומים למסדר והאירוע לא דווח למפקדים באופן סדיר. מטיפול של המח"ט בנושא התגלה מסורת של תופעות חמורות אשר השתרשו ביחידה. חיילים רבים חוששים לספר למפקדים על דברים המתרחשים ביחידה כדי לא להיקרא מלשינים. במצב כזה עלולה להתפתח תופעה חמורה של קשר של שתיקה וטיוח הבעיות. גם תדמית המפארת את היחידה מסתירה לעיתים מצב שונה לחלוטין.


     שינויים בצה"ל הפוגעים בזכויות החיילים ובתנאי שירותם (עמ' 93):

    פקודת גידול הזקנים- מפקד יחידה הכריח את כל החיילים ביחידה להתגלח עד לקבלת התשובות לגבי שאלות שהגישו בנוגע לגידול הזקן. הדבר כאמור בניגוד לפקודת הצבא.

    פיטורי משרתי הקבע במסגרת תר"ש גדעון (עמ' 106). קבילות רבות הגיעו ממשרתי קבע, שטענו כי "המערכת מנסה להיפרד מהם בהקדם ותהליכי הפרישה נעשים בחיפזון וללא בדיקת כלל ההיבטים שעלולים לפגוע במשרתים". לעתים עלה כי הליכי השחרור הם מנוכרים ואינם נעשים בצורה מכובדת וראויה כיאה לאנשים שבחרו לשרת את מדינת ישראל ואת הצבא.

    שירותי הרפואה בצה"ל ואחריות המפקדים לבריאות חייליהם - אי כיבוד המלצות רפואיות, פטורים והקלות וכן הפעלת שיקול דעת שאינו במקומו בנוגע למצב רפואי של חיילים. אמירות מבטלות ומזלזלות ואי מתן משקל ראוי של מפקדים לטענות רפואיות. בנוסף לפערים בכ"א של מטפלים, המביאים לפגיעה ברציפות הטיפול ובזמינות המענה, קיימים פערי טכנולוגיה משמעותיים הפוגעים באיכות הטיפול בחיילים. מערכת התיק הרפואי הממוחשבת בצה"ל מיושנת ואיטית ואינה מאפשרת ממשק סדיר על מערכות רפואה אזרחיות. אין מערכת זימון תורים, ישנו קושי בקבלת תיעוד בדיקות דימות- חיילים נאלצו לעשות בדיקות חוזרות, בהעדר כלי עבודה ראויים תמשך הפגיעה במטופלים. (עמ' 113)

    דוגמה: חיילת קיבלה אבחנה סופית לפשר כאבי בטן שחשה רק כעבור שנה (עמ' 204)

    אמה של חיילת הלינה על מענה רפואי לקוי שניתן לביתה שהתלוננה על כאבי בטן בחודש מרץ בשנת 2015 ומאז בדקו אותה עשרות פעמים גורמי רפואה שונים עד לקבלת אבחנה סופית בעניינה בינואר, שנת 2016.

    דוגמאות לאי מימוש אחריות מפקדים לבריאות חייליהם:

    (עמ' 119) חיילת קבלה על מפקדיה שלא הפנו אותה לקבלת מענה רפואי לאחר שהתלוננה במשך שבוע על ירידה בשמיעה ותחושת שיתוק בפנים. לא רק שהמפקדים לא הפנו אותה לרופא, הם אילצו אותה להשתתף במטווחי ירי.

    (עמ' 120) באחד המקרים הגיב מפקד לנוכח התלונות ואמר לחיילים שהם בכיינים. החיילים העידו כי העדיפו לסבול ולא לקבל מענה רפואי בשל חשש מהתוצאות.

    תנאי תברואה לא הולמים בבסיסי הכליאה של צה"ל (עמ' 263)- הימצאות חרקים, מחסור בחומרי ניקוי, תאורה שנשארת דלוקה 24 שעות ביממה ומפריע לכלואים לישון.


    נתונים נוספים העולים מדו"ח נציב קבילות החיילים לשנת 2016:

  • 6,758 קבילות הוגשו במהלך 2016, עלייה של 6% ביחס לשנת 2015 (387 קבילות יותר).

  • 58% מהקבילות שטופלו נמצאו מוצדקות.

  • 37% מהקבילות הם בנושא יחס מפקד-פקוד.

  • פי 10 יותר קבילות בתחום המשטר והמשמעת במחנה הוגשו ב-2016 (525 לעומת 51 קבילות ב-2015). רובם בנושאי פקודת גידול הזקנים.

  • הטיפול ב-88% מכלל הקבילות הסתיים בפרק זמן של עד שלושה חודשים.

  • רוב הקבילות (3,595) הן של חיילים בשירות חובה.

  • 22,570 פניות במוקד הטלפון של הנציבות, בנוסף לקבילות.


    התפלגות הקבילות- (עמ' 157)

  • 4,241 קבילות היו בנושא יחסי מפקד-פקוד

  • 1,807 קבילות היו בנוגע למיועדים לשירות ביטחון

  • 1,401 קבילות בנושאי הרפואה השונים

  • 690 קבילות הוגשו בנושאי התשלומים

  • 430 קבילות בנושאי שיבוץ ומגבלות שיבוץ

  • 36 קבילות הוגשו בנושאי דת

  • 16 קבילות בנושאים מגדריים

 

הנציב יצחק בריק (מימין) מגיש את הדוח את הדוח ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ אבי דיכטר
צילום: דנה שרגא