"אחרי תשעה חודשים הצלחתי לקום לראשונה מכיסא הגלגלים, ונשבעתי לעצמי שאני לא חוזר אליו". פרננדו בבית הלוחם בת"א. צילום: דיאנה חננשווילי
תהליך השיקום
עברתי כמה ניתוחי חירום ברגע שהגעתי לביה"ח, וברגע שהתעוררתי החלה סדרת ניתוחים נוספת. הייתי מאושפז חודשיים ברמב"ם ואח"כ עוד שבעה חודשים בתל-השומר. זו היתה תקופה מאוד מאתגרת. מלאה בפיזיותרפיה, הידרותרפיה. ירדתי 24 קילו. אחרי תשעה חודשים הצלחתי לקום לראשונה מכיסא הגלגלים, ונשבעתי לעצמי שאני לא חוזר אליו. עבדתי באופן מאוד אינטנסיבי גם במכון וגם בבריכה. הצלחתי לצאת מבית החולים כשאני נעזר בהליכון. כל הדרך הזו לוותה בהרבה כאבים והרבה סבל, אבל הייתי מאוד נחוש לא לוותר לעצמי.
איפה אני היום
אני במקור מברזיל אבל חייתי עם המשפחה במיאמי כמה שנים. עשיתי עלייה עם ההורים לפני הגיוס, וכיום אני גר איתם. במהלך השיקום השלמתי בגרויות כי עליתי לארץ בגיל 17 וחצי, והשנה התחלתי ללמוד לתואר ראשון במרכז הבינתחומי בהרצליה, במסגרת המסלול שלהם לדוברי אנגלית. אני לומד מינהל עסקים ומימון.
מבחינה פיזית היום אני הולך בעזרת מקל, ואני ממשיך לשחות ולהתאמן בבית הלוחם בתל אביב בערך 5 פעמים בשבוע כדי לשמור על כוח וכושר, וזה בנוסף לטיפול פיזיותרפיה בשבוע.
"פשוט לעבוד הכי קשה שאפשר ולא לשקוע ברחמים עצמיים". צילומים: דיאנה חננשווילי
הקשר עם אגף השיקום
עובדת השיקום שלי, יעל בילו, עזרה לי לאורך כל הדרך, מהרגע שהתאוששתי בבית החולים, והיא עומדת לצדי עד היום. אני מרגיש שאני יכול לפנות אליה בכל בעיה ולבקש ממנה עזרה בכל מה שאני צריך.
המסר שלי
צריך להאמין בעצמך, להיות רציונלי ואמיתי עם עצמך, ולא לוותר בחיים. אף פעם לא ניסחתי לעצמי מה עזר לי בשיקום, אבל ראיתי אנשים שנפצעו הרבה יותר קל ממני ואני היום במצב יותר טוב מהם, ואני מניח שזה קשור להחלטה שלי לא להשלים עם המצב, ופשוט לעבוד הכי קשה שאפשר ולא לשקוע ברחמים עצמיים.
"במהלך התרדמת הצוות אמר למשפחה שיש רק 15% סיכוי שאשרוד". צילום: דנה שרגא