השאלת טובין ועסקאות החלפה

מערכת אתר משרד הביטחון

​​במסגרת העבודה ייתכנו מקרים שבהם ירצה היצואן הביטחוני לשאול ציוד ואספקה מצה"ל או לבצע עם צה"ל עסקאות החלפה של ציוד מתוצרתו בלבד, לצורך מימוש עסקאות ייצוא ביטחוני עם לקוחות ממדינות זרות. על מנת לעודד את הייצוא הביטחוני, מסייע אגף סיב"ט ליצואן כאשר הטובין הנדרש אינו ברשותו ואינו זמין לו. סיוע זה יתבצע רק בהקשר לעסקאות התואמות את מדיניות הייצוא של משרד הביטחון.

השאלת טובין מצה"ל לתעשיות הביטחוניות
לצורך הבנת תהליך השאלת הטובין מצה"ל, חשוב להבין את הגדרתם של מספר מונחים מרכזיים:
"טובין" - אפסניה וציוד.
"השאלה" - הקניית זכות שימוש בטובין כשכירות בתמורה, לפרק זמן קצוב, כפי שמפורט בכל הסכם השאלה בנפרד.
"משאיל" - היחידה בצה"ל שהטובין המושאלים שייכים לה.
"גוף שואל"- התעשייה/היצואן המבקש לקבל טובין בהשאלה.
"ציוד צבאי"- כמוגדר בחוק הפיקוח על הייצוא (התשס"ז,2007).
"דמי השאלה" – הסכום הנדרש לשלם בתמורה לזכות השימוש בציוד.

כיצד ניתן לשאול ציוד מצה"ל?
אם ברצון היצואן לשאול טובין מצה"ל למטרת ייצוא ביטחוני, עליו לפנות ליחידה הגיאוגראפית המתאימה בסיב"ט, בהתאם למדינת יעד הייצוא. עליו להפנות את בקשתו 60 יום לפחות לפני המועד הנדרש להשאלה.

בתחילה עליו לקבל מסיב"ט אישור לבקשתו. לאחר מכן, תבצע סיב"ט עבודת מטה מול הגוף המשאיל בצה"ל וייקבעו עבור היצואן תנאי ההשאלה, על-פי הוראות משרד הביטחון. בהמשך ייערך עמו הסכם, הכולל את דמי ההשאלה, תנאי התשלום ותנאי הביטוח, ערבות וכתב התחייבות.

על מנת לממש את תהליך ההתקשרות עם סיב"ט, יצטרך היצואן לחתום אצל חשב סיב"ט על כתב התחייבות הכולל גם ערבות בנקאית. חשב סיב"ט יטפל בגביית דמי ההשאלה ודמי השימוש, כפי שנקבעו בהסכם. לאחר החתימה, ינפיק חשב סיב"ט עבור היצואן "פקודת הוצאה" המיועדת ליחידה הנדרשת בצה"ל וההכרחית להשאלת הטובין מצה"ל.

לפרטי יצירת קשר עם יחידות סיב"ט השונות - לחץ/י כאן

 

סוג עסקאות השאלה בסיב"ט
1. השאלה באמצעות סיב"ט נועדה לצורך קידום עסקת ייצוא ביטחוני ספציפי, על-ידי הדסק השיווקי הרלוונטי וחשבות סיב"ט ובתנאי שאין הזמנת רכש פתוחה.
2. השאלה לצורך קידום עסקת מכירת עודפים, באמצעות דסק המכירות הרלוונטי וחשבות סיב"ט.
3. השאלות אשר לא קשורות לעסקאות ייצוא או רכש (לדוגמת פיתוח) ייעשו על-ידי אגף הכספים, מערכת הרכשה צהלית טל' 6774.
 - על התעשייה לספק למשרד ביטוח על הציוד + כתב התחייבות + ערבות בגובה 100% מערך הציוד המושאל.

 מתי לא יאושרו בקשות להשאלת טובין?
• כאשר ניתן להשיג את הטובין בשוק החופשי.
• כאשר הגוף השואל לא עמד בעבר בהתחייבויותיו: לא עמד בתנאי ההשאלה, הטובין לא טופל כראוי או לא הוחזר במועד וכדומה.
• כאשר הציוד נרכש בכספי סיוע בארה"ב (נדרש אישור אמריקאי – re-export).
• כאשר ניתן למכור את הציוד.
• כאשר הציוד הינו מתוצרת תעשייה מתחרה, אשר לא נתנה את הסכמתה להשאלתו.

במקרה שהיצואן מעוניין לרכוש את הציוד שקיבל בהשאלה, עלין לפנות לסיב"ט, ליחידה הגיאוגרפית הרלוונטית, אשר תטפל בקבלת האישורים הנדרשים ובקביעת המחיר.

ביצוע עסקאות החלפה עם צה"ל
לעתים, תעשיות ויצואנים מבצעים עסקאות עם מדינות זרות, אך אין ביכולתם לספק את הציוד הרלוונטי לעסקה מקווי הייצור שלהם, במועד הנדרש. במקרים אלו, לצורך סיוע במימוש העסקאות, ניתן לבצע עם צה"ל "עסקאות החלפה" של ציוד מתוצרתם בלבד.

לשם ביצוע עסקת החלפה חשוב להכיר מספר מונחים:
"עסקת החלפה": התקשרות חוזית שבה התעשייה המבקשת מקבלת מצה"ל "ציוד מקורי" מתוצרתה ומתחייבת  לספק "ציוד זהה", תוך פרק זמן מוגדר, בטיב ובאיכות על-פי המוסכם.
"ציוד מקורי": ציוד בעל מספר קטלוגי (מק"ט) חיילי, המיוצר בארץ על-ידי התעשייה המבקשת. במסגרת עסקת החלפה, מסכים צה"ל לתת את הציוד הנ"ל לתעשייה המבקשת. בתמורתו תספק התעשייה הנ"ל למשרד הביטחון "ציוד זהה", במועד שייקבע.
"ציוד זהה": ציוד בעל מק"ט חיילי הזהה ל"ציוד המקורי", ומחירו אינו עולה על 10% מערך הציוד המקורי.  ייתכנו בו שינויים טכנולוגיים אובייקטיביים שאינם עולים על 15% מהציוד המקורי.
"ציוד צבאי": כמוגדר בחוק הפיקוח על הייצוא (התשס"ז, 2007).
"דמי החלפה": התשלום עבור ההחלפה.

הציוד בעסקת החלפה יכול להיות אך ורק ציוד המיוצר בארץ על-ידי התעשייה הביטחונית המבקשת את ההחלפה. כאשר מדובר בציוד המיוצר בארץ, אשר משולבים בו פריטים תוצרת ארה"ב, המפוקחים על-ידי הממשל האמריקאי, או ציוד שנרכש בכספי סיוע, על היצואן להצהיר על כך בפנייתך לסיב"ט. ביצוע עסקת החלפה לציוד מתוצרת ארה"ב מחייב אישור שלטונות ארה"ב.

כיצד ניתן לבצע עסקה להחלפת ציוד עם צה"ל?
כאשר ברצון היצואן לבצע עסקת החלפה, עליו לפנות ליחידה הגיאוגראפית המתאימה בסיב"ט, בהתאם למדינת היעד לייצוא. עליו להפנות את בקשתו 60 יום לפחות לפני המועד הנדרש להשאלה.
בפנייה יש לציין את הפרטים הבאים:
• סוג הציוד
• מק"ט חיילי (לרבות מס' דגם)
• סדרה
• כמות
• מחיר ליחידה
• התחייבות מטעם היצואן, כתעשייה ביטחונית, לספק לצה"ל "ציוד זהה" בתמורה, עד למועד המוגדר בהסכם שנחתם בינו ובין סיב"ט
בנוסף, יש לצרף לבקשה הוכחה לקיום חוזה ייצוא שעבורו נדרשת עסקת ההחלפה.

לאחר אישור הבקשה על-ידי סיב"ט, תתבצע עבודת מטה מול הגוף בצה"ל שהציוד שייך לו. הסכמת צה"ל תכלול את עלות הציוד והוצאות נוספות במידה שקיימות כגון: איסוף, אריזה, השמשה ומשלוח.

לאחר מכן, יקבע ראש יחידת תקציב ובקרה של סיב"ט את דמי ההחלפה ואת התנאים. בנוסף, יטפל חשב סיב"ט בהחתמת היצואן על כתב ההתחייבות הכולל קבלת ערבויות מהתעשייה בגובה 150% משווי ציוד דומה חדש וגביית דמי ההחלפה.

• התעשייה המבקשת אחראית על הטיפול בנושא המע"מ עבור הציוד שמוחזר לצה"ל. משרד הביטחון אינו מאשר עסקת החלפה שבה כיסוי המע"מ עבור הציוד המוחזר נדרש ממקורותיו הכספיים.

• אגף הכספים (אכ"ס) במשרד הביטחון קיבל מרשויות המע"מ אישור עקרוני שלפיו החזרת ציוד "זהה" לציוד שהושאל מצה"ל לא תיחשב כעסקה חדשה, כל עוד שהפרש המחיר בין הציוד המושאל לציוד המוחזר אינו עולה על 10% ושהפער הטכנולוגי אינו עולה על 15%, ובתנאי שלא הייתה כל תמורה מצד צה"ל לתעשייה הביטחונית בגין עסקת ההחלפה.

לאחר הסדרת כל תנאי ההתחייבות, יספק חשב סיב"ט ליצואן "פקודת הוצאה" המופנית ליחידה בצה"ל שהציוד שייך לה. "פקודת הוצאה" זו הינה תנאי להוצאת הציוד מצה"ל ולהעברתו אל היצואן. רק לאחר קבלת "פקודת ההוצאה" ניתן להוציא את הציוד מצה"ל. באחריות היצואן לספק לצה"ל באופן ישיר "ציוד זהה", באיכות ובמועד שנקבעו, בהתאם להסכם שעליו חתם. צה"ל יבדוק את טיב הציוד, איכותו וכמותו, ביחס להסכם החתום. אם עמד היצואן בתנאי החוזה, יאשר צה"ל למשרד הביטחון- אגף הכספים לשחרר את הערבויות שהפקידה התעשייה והעסקה תיסגר.

במקרה ויחול פיגור בהחזרת הציוד לצה"ל, יודיע אגף הכספים ליצואן כי אם תוך 14 יום לא יתקבל אישור מצה"ל על ההחזרה, ימומשו הביטחונות שנתנה התעשייה במסגרת הסכם ההחלפה.