רשות חירום לאומית (רח"ל)

 

​​​​​​​​​בדצמבר 2007 הוקמה על פי החלטת ממשלה רשות חירום לאומית (רח"ל). הרשות הוקמה כחלק מהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה, ונועדה לשמש גורם מתאם ומתכלל של כלל הארגונים המטפלים בעורף בשעת חירום. בשנת 2009 התמזג מל"ח (משק לשעת חירום) לתוך רח"ל, ובשנת 2012 אוחדה רח"ל עם המשרד להגנת העורף. ביוני 2014, עם סגירת המשרד להגנת העורף, שבה רשות חירום לאומית לפעול כרשות בתוך משרד הביטחון.

ייעודה של רשות החירום הלאומית לשמש רשות ממלכתית לחירום, ליד שר הביטחון, למימוש אחריותו הכוללת לכלל מצבי החירום במרחב האזרחי. זאת באמצעות תכנון, תיאום, הנחיה, הכוונה ובקרה של כלל המשרדים, הגופים הייעודיים, המערכות הלאומיות והרשויות המקומיות העוסקות במוכנות והכנת המרחב האזרחי. כמו כן, להביא למיצוי מרבי של המשאבים הלאומיים להבטחת החוסן והרציפות התפקודית במצבי משבר וחירום שונים (כולל חירום בעורף, המוגדר "מצב בו קיימת התרחשות או מכל סיבה אחרת עליה החליטה הממשלה המצריכה פעילות רב תחומית ברמה לאומית בעורף, או הכרזה על מצב משפטי בעורף או על פי החלטת שר הביטחון ובהתייעצות עם השר לביטחון פנים").

 

תפקידי רשות חירום לאומית בשגרה:

  • לפעול לקידום היערכות גופי החירום, ספקי החירום והמשק החיוני לחירום. לשמש מנחה מקצועי בתחום ההיערכות לחירום. לפעול במצב חירום במשק כדי לסייע לשר הביטחון, לגופי החירום ולספקי החירום.

  • להכין ולהציג לאישורה של הממשלה, באמצעות שר הביטחון, את איום הייחוס ותרחיש הייחוס המצרפי (ניתוח האיומים וסך כל השפעתם על המרחב האזרחי).

  • לאשר את תרחישי הייחוס המשרדיים, וכן לאשר את רמות השירות של הגופים הממונים בהתאם לרמות השירות שנקבעו בתוכנית האב הלאומית.

  • להכין ולהציג לאישורה של הממשלה תוכנית אב לאומית.

  • הכנת דין וחשבון שנתי על מוכנות הגופים הממונים וגופים נוספים לחירום, שיוצג לממשלה.

  • להנחות את גופי החירום בכל הקשור להיערכות ולחירום.

  • קביעת אמות מידה למוכנות גופי החירום לתרחישי הייחוס השונים.

  • קביעת כללים ואמות מידה באשר להחזקת מלאי אסטרטגי על ידי גופי החירום ועל ידי ספקי החירום וקיום בקרה על רמות המלאי האסטרטגי.

  • עריכת תרגילי היערכות לחירום והוראה על עריכתם על ידי גופי החירום.

  • קביעת כללים לעניין הכשרתם והסמכתם של בעלי תפקידים בתחום ההיערכות והמענה לחירום.

  • עריכת הכשרות לבעלי תפקידים העוסקים בהיערכות לחירום.

  • תיאום ההסברה לציבור בתחום היערכות לחירום.

  • ייזום ותיאום פעולות של מחקר ופיתוח בתחום ההיערכות לחירום וכן ריכוז מידע בתחום זה.

  • קידום שיתוף פעולה עם גופים וארגונים בינלאומיים, לשם היערכות לחירום ולהגשת סיוע בעת מצבי חירום.

  • קיום בקרה ומעקב אחר ביצוע תוכנית האב הלאומית ותכניות העבודה של הגופים הממונים.

  • קביעת הנחיות על ידי ראש רח"ל, להכנת תוכניות עבודה של גופי החירום. רשאי הוא לקבוע הנחיות בעניין מסירת מידע, עריכת תרגילי חירום, אופן תיאום התוכניות והתפקוד של גופי חירום וספקי חירום, עריכת ביקורות במפעלים חיוניים לפי כל דין, ובעניינים נוספים שייקבעו בתקנות.

 

תפקידי רשות חירום לאומית בחירום:

  • גיבוש תמונת מצב של המרחב האזרחי והצגתה לשר הביטחון ולממשלה.

  • תיאום פעולות ההסברה לציבור ומסירת המידע הניתן לציבור על השירותים הניתנים לאוכלוסייה.

  • תיאום הפעולות הדרושות לקליטת סיוע בינלאומי.

  • המלצה לוועדת מוכנות המשק העליונה (ומ"ע) במענה למצבי חירום מתפתחים ובצורך בתחילת שימוש במלאי אסטרטגי.

  • מעקב אחר יישום החלטות שר הביטחון.

  • מילוי כל תפקיד שיוטל על ידי שר הביטחון.

 

תהליכים לאומיים בתיאום של רח"ל:

  • מוכנות משרדי ממשלה: יעדי שירות לאומיים, מלאים אסטרטגיים.

  • מוכנות מערכות חיוניות ותשתיות: הגנה, מיגון, יתירות וחליפיות (רזרבות ויכולות ייצור מגוונות למשק).

  • מוכנות "מפעלים חיוניים" (מפעלים שפעילותם חיונית בחירום): סיווג, מחשוב, רגולציה והקצאת משאבים.

  • מוכנות לרעידות אדמה: עמידות וחיזוק מבנים, מוכנות הפרט והערכת נזקים.

  • שילוביות (פעילות רב מערכתית בין גופים): אימונים/תרגילים, תמונת מצב לאומית, מערכת ההתרעה.

  • חיזוק החוסן החברתי: תפיסה לאומית, חברה והסברה אזרחית.

  • תקנון, הכשרה והסדרה: תקנון מערך חירום, הכשרות כח אדם.

  • בניית תשתית חוקית לפעילות האזרחית בעורף: תזכיר "חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום" ("חוק העורף").​