טנקי המרכבה לדורותיהם

מערכת אתר משרד הביטחון

​פרויקט המרכבה, שנולד בשנת 1970, מהווה את הבסיס עליו נשען מערך השריון של צה״ל. אחרי שנים רבות, ההחלטה להפסיק את התלות במדינות אחרות ולהתחיל לפתח ולייצר טנקים בישראל התבררה כאחת ההחלטות המשמעויות ביותר בתולדות המדינה, הן ביטחונית והן כלכלית.

טנק המרכבה לדורותיו מתבסס על לקחי קרבות השריון של צה"ל, בכל מלחמותיו, מאז מבצע קדש. קרוב לתשע שנים מרגע הקמת מנת"ק, באפריל 1979, נופקו לצה"ל הטנקים הישראלים הראשונים – "מרכבה סימן 1". את "מרכבה סימן 1" מייחדת התפיסה, המאפיינת את כל דורות המרכבה, שלפיה המיגון והשרידות הם המרכיב המרכזי בתכונות הטנק.

לאורך השנים המשיכה מנת"ק ללמוד מקרבות השריון השונים, להפיק לקחים ותכונות המיגון והשרידות הלכו והשתכללו. כיום, בעידן של לוחמת סייבר ומערכות ממוחשבות חכמות, ממשיכים טנקי המרכבה והנגמ"ש המבוסס עליהם (נמר) להבטיח את עליונות קרב היבשה של ישראל -  מדינה מוקפת אויבים בעלת מאות קילומטרים של גבולות יבשה.

מרכבה1.jpg 

מרכבה סימן 1

מיגון הטנק מבוסס על שריון שכבתי היקפי ופריסת מערכות הטנק סביב הצוות באופן המאפשר ניצולן להגנה על הצוות והתחמושת, בנוסף לתפקידן הייעודי. הדוגמה הבולטת ביותר לתפיסה זו היא חטיבת הכוח, הממוקמת בחזית הטנק.

גורמים נוספים שתורמים לשרידות הם:

  • צללית קטנה של הטנק בעמדת אש.

  • העדר חומרים דליקים בתאי צוות.

  • אחסון התחמושת הכבדה מתחת לטבעת הצריח, בחלקה האחורי של התובה, במארזים חסיני אש.

טנק "מרכבה סימן 1" השתתף במלחמת שלום הגליל בשנת 1982, וזכה להצלחה רבה. ייצורו נמשך עד לשנת 1983, עת החלה ההצטיידות של חיל השריון בטנקי "מרכבה סימן 2". לאחרונה הוחלט על יציאתו של "מרכבה סימן 1" משירות.

מרכבה סימן 2

"מרכבה סימן 2" הוכנס לצה"ל בשנת 1984. באופן בסיסי, זהו טנק "מרכבה סימן 1" שבוצעו בו שינויים ושיפורים משמעותיים בעקבות יישום לקחי מלחמת לבנון הראשונה. השיפורים המרכזיים כללו, בין השאר, שיפור המיגון החזיתי והצדי וכן שיפור העבירות.

הטנק שונה מקודמו במרכיבים הבאים:

  • שיפורים בתחום הניידות.

  • שיפורים בתחום בקרת אש.

  • תוספת שריון מיוחד. 

  • מרגמה 60 מ"מ פנימית.

ייצור טנקי "מרכבה סימן 2" נמשך עד סוף שנת 1989, ואז החלה ההצטיידות בטנקי "מרכבה סימן 3". "מרכבה סימן 2" הוא חלק מכוח השריון של צה"ל גם כיום.

סימן 2 בט"ש (ביטחון שוטף)

טנק סימן 2 לבט"ש מציג שיפור במיגון של טנק סימן 2. הוא פותח בשנת 1997בעקבות תקריות שאירעו בפעילות בט"ש בלבנון. ערכת המיגון לבט"ש מהווה תוספת למיגון התובה והצריח. המיגון בערכה זו מתקדם ומשופר יותר ביחס למיגון שהיה קיים בסימן 2 בעבר.

מרכבה סימן 3

בעוד "סימן 2" הוא שיפור של "סימן 1", "מרכבה סימן 3" מהפכני ביחס למרכבות קודמות, בכך שהשריון המיוחד שלו מודולרי והוא מצויד בתותח 120 מ"מ ובעוקב מטרות אוטומטי.

השרידות של "מרכבה סימן 3" מבוססת על כל המרכיבים המאפיינים את קודמיו, כגון הצללית הקטנה בעמדת אש, "האדם במרכז החומר", הדלת האחורית, כיבוי האש האוטומטי, משגרי עשן מיידי ועוד, אולם לכל אלה נוספו מרכיבים ייחודיים, שלא היו בדורות הקודמים, ועיקריהם:

  • המיגון הבליסטי מבוסס בעיקרו על שריון מיוחד, שהוא גם מודולרי: מיגון הטנק בנוי מחלקים שמצטרפים יחד, באמצעות ברגים, למערכת מיגון רצופה כך שאפשר להחליף את חלקי המיגון במיגון חדיש יותר כל אימת שתושג פריצת דרך במיגון חדיש יותר ותפותח טכנולוגיית מיגון יותר טובה. לכן טנק "מרכבה סימן 3" יהיה תמיד חדש ומודרני מבחינת הגנת השריון שלו.

  • מערכת בקרת הצריח היא חשמלית, שלא כמו המערכת ההידראולית המותקנת בסימני 1 ו-2. המערכת החשמלית מבטלת את השימוש בשמן הידראולי, הזורם בתא הלחימה ומסכן את אנשי הצוות בדליקותו הרבה — תופעה המאפיינת את המערכות ההידראוליות.

  • מערכת ההתרעה מפני קרינות אלקטרו-מגנטיות שונה מזו המותקנת  בסימני 1 ו- 2. בדור האחרון צמודים החיישנים לדפנות הצריח ואינם בולטים, כיוון האיום מזוהה בדיוק גבוה וניתן לזהות סוגים רבים של קרינה.

  • מערכת הגנת האב"כ שולבה במערכת מיזוג האוויר, וכך יכולים אנשי הצוות לפעול מוגנים בתנאי אב"כ בנוחות יחסית.

  • מערכת הדלק חיצונית לחלוטין, ואיננה כוללת צנרת במקומות המסכנים את אנשי הצוות. אופן התכנון תורם להגנה הבליסטית על אנשי הצוות.

במהלך שנות ייצור "מרכבה סימן 3" הוכנסו בו מספר שינויים שהבולטים בהם הם מערכת בקרת אש חדישה בעלת עוקב מטרות אוטומטי (ב"ז) ושיפורים משמעותיים במיגון הבליסטי.

ייצור טנק "מרכבה סימן 3" נמשך עד לשנת 2002, עת הוחל בהכנסת טנק "מרכבה סימן 4" לחיל השריון.

סימן 3 בז (ברק זוהר)

מערכת בז מאפשרת תצפית כינון וירי לעבר מטרות נעות ונייחות בערוצי צפייה יום ולילה. במערכת בז שולבו טכנולוגיות המאפשרות מעקב אחרי מטרות נעות, ירי בתנועה, ייצוב נקודתי ועוד.

מערכת בז פותחה כדי לענות על הצרכים המבצעיים של לחימה בשנות ה-90 ואילך, וזאת על ידי הקניית כושר ירי מעולה ביום ובלילה, בעמידה ובתנועה ולטווחים ארוכים.

המערכת מותאמת באופן מלא להתקנה ושימוש בטנק מרכבה סימן 3 הנושא תותח 120 מ"מ. בתכנון הטנק הופקו לקחי תפעול ואחזקה של הדורות הקודמים ממשפחת טנקי המרכבה. לקחים אלה מיושמים במלואם בטנק מרכבה סימן 3 בז. עיקר הדגשים הינם במיגון ושרידות של הצוות והטנק, כוח האש ויכולת העבירות של הטנק.

תכונות עיקריות של מערכת בז:

  • מאפשרת תצפית כינון וירי בערוץ צפייה ישיר או עקיף למטרות נייחות ונעות (לרבות מסוקים) בכל תנאי התצפית ביום ובלילה מטנק נייח ומטנק נייד, מעמדת התותחן וכן מעמדת המפקד.

  • קו הראייה מיוצב בשני צירים.

  • עוקב אוטומטי המסוגל להינעל על מטרות שמהירותן הזוויתית גבוהה, ומאפשר גם מעקב וירי בשעת התמודדות עם מסוקי תקיפה.

  • תאימות למערכת בקרת צריח חשמלית של סימן 3.

  • סיכוי פגיעה גבוה לפגז ראשון וסידרת ירי, וזמן תגובה מזערי מרגע גילוי מטרה ועד מוכנות לירי וכן בזמן שבין פגז לפגז.

  • שיפור יכולת הירי לטווחים ארוכים הן בעמידה והן בתנועה.

  • ירידה הדרגתית בביצועים, עקב תקלה במרכיב כלשהו, והפקת מרב הביצועים במצב החדש.

  • תפעול פשוט ברמת הצוות, ואחזקה פשוטה ומהירה ברמת דרג השדה.

  • תצפית של  360 מעלות למפקד דרך כוונת המפקד המופעלת חשמלית לצורך איתור מטרות ולחימה בטנק עם מדפים סגורים.

  • טעינת התותח נעשית במצב "אינדקס": התותח מובא אוטומטית למצב הגבהה קבוע, שבו טוען הטען את התחמושת ואחר כך משתחרר התותח ושב ומשתעבד לקו הראייה - סידור שנועד לפתור את בעיית טעינת התחמושת בעת תנועה, כאשר המערכת מיוצבת.

סימן 3 בז - מיגון דור ד'

כחלק מהפקת לקחים של שימוש בטנקים בביטחון שוטף בגבול הצפון, פותחה גרסת מיגון מתקדמת יותר (מיגון בט"ש), אשר יושמה בהמשך בייצור השוטף "מרכבה עם מיגון דור ד'". מיגון דור ד' משפר באופן משמעותי את גזרת ההגנה של הטנק.

מרכבה סימן 4

בשנת 2002 הסתיים הפיתוח והחל הייצור של הדור הרביעי של טנקי המרכבה, הנחשב לאחד המתקדמים ביותר בעולם, "מרכבה סימן 4". הוא בנוי על אותם עקרונות תכנוניים כמו קודמיו, אבל מצויד בהרבה מערכות חדשות בתחום המיגון, הניידות וכוח האש.

בהשוואה לקודמיו, טכנולוגיית המיגון של "מרכבה סימן 4" מתקדמת יותר, כיסוי הצריח והתובה טוב יותר, והוא גם הטנק הראשון הכולל מיגון גג. "מרכבה סימן 4" נכנס בשנת 2003 לשירות מבצעי בצה"ל לצד דורותיו הקודמים, "סימן 2" ו"סימן 3", שנמצאים עדיין בשירות מבצעי מלא.

מאפייניו העיקריים של "מרכבה סימן 4" הם:

  • עוצמת האש הגבוהה (דורות מתקדמים של תותח משופר בקוטר 120 מילימטרים בעל רתיעה ארוכה).

  • מערכת כפולה של תצפית וכוונות: בשעה שהתותחן עובד עם מערכת כוונות אחת ומשמיד טנקי אויב, יכול מפקד הטנק להפעיל את מערכת הכוונות השנייה ולהביט באמצעותה לכל הכיוונים כדי לחפש איומים חדשים.

  • הטנק מצויד במנוע חדיש בעל 1,500 כוחות סוס, הממוקם - כמו בכל דורות המרכבה - בקדמת הטנק ומקנה יכולות ניידות, תמרון ועבירות גבוהות במיוחד בכל תנאי שטח.

  • המיגון בטנק משופר באופן משמעותי ונשמר העיקרון המודולרי המאפשר החלפת מיגון באופן פשוט.

  • בשנים האחרונות הותאם הטנק ללחימה א-סימטרית, ושולבו בו מספר יכולות המאפשרות לו להילחם באופן יעיל כנגד חוליות נ"ט ובשטח בנוי. לצורך כך פותחו הפגזים כלנית וחצב כנגד חי"ר ומבנים, ושולבה בטנק מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח".