כלי טיס מאוישים מרחוק

מערכת אתר משרד הביטחון

​​​​​​​​​​​​​עד חודש אפריל 2016 נקרא תחום כלי הטיס המאוישים מרחוק כטב"ם - כלי טיס בלתי מאוישים. שינוי שמו של התחום, שגדל ומתפתח בשנים האחרונות בקצב מרשים, קרה בעקבות הנחייתו של מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, שהדגיש כי לא מדובר בשינוי סמנטי אלא בשינוי תפיסתי.  "ניתן דגש משמעותי לכוח האדם האיכותי האחראי על הפעלת כלי טיס זה", הסבירו בחיל האוויר, "ועל כן מעתה בשמו הרשמי ייקראו מפעיליו - מפעילי כלי טיס מאוישים מרחוק".

מדינת ישראל היא מעצמה בעולם הכלים המאוישים מרחוק בכלל, ובתחום המטוסים המאוישים מרחוק בפרט. המשימות שמבצעים כלים אלה מתרבות כל הזמן, והן בעלות אופי מורכב. מדובר באיסוף מודיעין תוך שימוש בסנסורים שונים, סיוע לכוחות חי"ר ועוד. ​​ו​עם העלייה בכמות המשימות, כך הולכות ומתפתחות גם יכולותיהם של הכטמ"מים: הם מסוגלים לשהות זמן רב באוויר, להגיע לטווחים רחוקים מאוד, לשאת מטע"דים (מטענים ייעודיים) מסוגים שונים ולאסוף מודיעין ביום ובלילה ובתנאי מזג אוויר שונים. 

נוסף ליתרון האיכותי שהיא מקנה לצה"ל, לתעשיית הכטמ"מים הישראלית חשיבות כלכלית ממדרגה ראשונה. היא תורמת לענף הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל ומספקת תעסוקה לאלפי משפחות, הן באופן ישיר והן באופן עקיף.

מי שאחראי לכך שמדינת ישראל היא מעצמה בתחום הכטמ"מים הם אנשי מינהלת המל"טים (מטוס ללא טייס) במפא"ת, אשר יחד עם התעשיות הביטחוניות עובדים ימים ולילות כדי שהיא תמשיך להיות כזו.

המינהלת נוסדה במפא"ת ב-2001, והיא נושאת באחריות לפיתוח, לייצור ולבניין הכוח במרכיבים של מערכות הכטמ"ם, לרבות כלי טיס, מערכות תקשורת, מטע"דים (מטען ייעודי), תחנות משימה ועוד. 

למינהלת המל"טים אחריות כוללת לתיאום וניהול כלל פעולות מערכת הביטחון לצורך מימוש מערכי המל"טים, במטרה להביא לפיתוח המערכות הנותנות מענה לצורכי צה"ל, בהתאם למגבלות העלויות הכספיות ולוחות הזמנים. רוב הפרויקטים מפותחים על ידי תעשיות הביטחון, התעשייה האווירית וחברת אלביט בשיתוף קבלני משנה מכלל ה​תעשיות הביטחוניות.

 

תפקידי מינהלת ה​מל"טים​​​​

• להוביל, לתאם ולנהל את בניין הכוח להקמת וקיום מערכי הליבה של המל"טים

• להוות מוקד ידע בתחום הכטמ"ם

• לעשות שימוש ב"טכנולוגיות על" בחזית הפיתוח העולמית

• לקדם פיתוח ישראלי "כחול לבן"

• לתת מענה למשברים ומשימות/צרכים מבצעיים מתפתחים

• עבודה מול כל הזרועות: חיל האוויר, זרוע היבשה, חיל הים, אגף המודיעין ואגף התקשוב.

כיום בבניין הכוח של המל"טים שהמינהלת אחראית עליהם כלולים: מל"טי "איתן" (Heron TP), "שובל" (Heron 1), "הרמס 450", "הרמס 900" ו"רוכב שמים". כלי הטיס המאוישים מרחוק מתחלקים לשלוש קטגוריות, בהתאם ליכולותיהם – שכבה גבוהה, שכבת ביניים ושכבה נמוכה.

השכבה הגבוהה

• השכבה הגבוהה היא עד גובה של 40 אלף רגל.

• בקטגוריה זו נמצא מל"ט "איתן" (ידוע גם כ"הרון TP"' "הרון 2" ו" מחץ 2"), כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם) מתוצרת התעשייה האווירית לישראל.

• המל"ט הוצג לראשונה בפומבי בסלון האווירי בפריז ביוני 2007 והתקבל בחיל האוויר בפברואר 2010.

• טיסתו המבצעית הראשונה היתה בתום מבצע "עופרת יצוקה".

• אורכו – 15 מטר, מוטת כנפיים – 26 מטר ומסוגל לשאת כ- 1 טון דלק ומערכות.

שכבת הביניים

• שכבת הביניים היא עד גובה של 20 אלף רגל.

• בקטגוריה זו נמצאים המל"טים "הרמס 450" , "הרמס 900" ו"שובל". זו השכבה הטקטית, והכטמ"מים בקטגוריה זו מיועדים לשהייה ממושכת לצורכי זרוע האוויר, זרוע היבשה, חיל הים ואגף המודיעין.

• מל"טי "הרמס" מיוצרים על ידי אלביט מערכות ו"שובל" על ידי התעשייה האווירית לישראל.

 

השכבה הנמוכה

• השכבה הנמוכה היא עד גובה של 5,000 רגל.

• מפקדת זרוע יבשה (מז"י) מפעילה מערך כטמ"מים בגובה נמוך לטובת הדרג הגדודי.

• בקטגוריה זו נמצא המל"ט "רוכב שמים" (סקיילרק 1) מתוצרת אלביט מערכות, המשמש לאספקת תצלומי מודיעין (חוזי) לרמת הגדוד. הוא נישא על גבו של אחד הלוחמים ומורכב בשטח בעת הצורך.

• משקל הכלי כ-10 ק"ג.

 

מערכות הכטמ"ם העיקריות בנויות מ-4 מרכיבים עיקריים

• פלטפורמה – כוללת גוף, מנוע, מערכת בקרה, חיישנים לניטור עצמי ומערכות היגוי והפעלת הגאים.

• מטע"ד (מטען ייעודי) – סט האמצעים לביצוע משימות המל"ט. המטע"ד נישא בפלטפורמה ומקבל ממנה שירותים של העברת פקודות מהקרקע, אספקת חשמל, תנאי סביבה ועוד.

• מערכת תקשורת – מורכבת ממקטע מוטס ומקטע קרקעי. אחראית להעברת הוראות פיקוד מהמפעיל הקרקעי לפלטפורמה ולמטע"ד ולהחזרת תוצרי המטע"ד וסטטוס טכני של הפלטפורמה ושל המטע"ד.

• תחנת הפעלה – מכילה מערכות מחשוב ומידע, המאפשרות למפעיל אנושי לשלוט בפלטפורמה ובמטע"ד ולראות את דיווחי כלי הטיס ותוצרי המטע"ד.

הרמס 900. טס בשכבת הביניים
 

 

שובל. ידוע גם כ
שובל. ידוע גם כ"הרון 1"
צילום: חיל אוויר