מל"טים

מערכת אתר משרד הביטחון

​​​​​מל"טים, מטוסים ללא טייס, מפותחים ומאורגנים במערכים שלמים הכוללים בנוסף לכלי הטיס גם מערכי שליטה קרקעיים, ערוצי תקשורת עם כלי הטיס, והחשוב ביותר – המטע"דים, המטענים הייעודיים שאותם מטיסים כלי הטיס לצורך ביצוע המשימות.

מדינת ישראל היא מעצמה בעולם הכלים המאוישים מרחוק – עולם הכלים הרובוטיים בכלל, ותחום המטוסים המאוישים מרחוק בפרט. המשימות שמבצעים כלים אלה מתרבות כל הזמן, והן בעלות אופי מורכב. מדובר בין היתר באיסוף מודיעין תוך שימוש בסנסורים שונים, סיוע לכוחות חי"ר ועוד. עם העלייה בכמות המשימות, הולכות ומתפתחות גם יכולותיהם של המל"טים: הם מסוגלים לשהות זמן רב באוויר, להגיע לטווחים רחוקים מאוד, לשאת מטע"דים מסוגים שונים ולאסוף מודיעין ביום ובלילה ובכל תנאי מזג האוויר. 

התפתחות התעשייה הישראלית והצלחתה בתחום היתה והינה בראש ובראשונה תוצאה של צורך בטחוני בסיסי של המדינה. הטכנולוגיה והידע הישראליים אפשרו לפתח מענה מבצעי ייחודי לצורכי צה"ל שלא היה זמין בעולם לרכישה. התעשייה הישראלית, בהנחיית מערכת הביטחון, השכילה להעמיד פתרונות ייחודיים כאלה, פתרונות ששנים אחר כך נגזרותיהם יוצאו למדינות רבות בעולם. ייצוא חשוב זה מאפשר המשך חוזר ונישנה של מחקר ופיתוח בתחום, בהתאם לצרכים המתעדכנים של צה"ל, וחוזר חלילה. כך מושג מחד יתרון איכותי לצה"ל שאינו בר השגה בייבוא מחו"ל, ומאידך – המשך הפיתוח הן לצורכי צה"ל והן לייצוא מספק פרנסה לאלפי משפחות בישראל.

במערכת הביטחון של מדינת ישראל האחריות לפיתוח והצטיידות במל"טים היא של אנשי מינהלת המל"טים במפא"ת. המינהלת נוסדה במפא"ת ב-2001, והיא פועלת לפיתוח, לייצור ולבניין הכוח בצה"ל של מערכי המל"טים, לרבות כלי טיס, מערכות תקשורת, מטע"דים, תחנות משימה קרקעיות ועוד. ייעודה - לתת מענה מיטבי לצורכי צה"ל, בהתאם למגבלות העלויות הכספיות ולוחות הזמנים.

המינהלת עובדת ביחד ובתיאום עם זרועות צה"ל – אוויר, יבשה וים - בתוכניות הרלוונטיות לכל זרוע ובתוכניות רב-זרועיות.  זאת ועוד, ההון האנושי המיוחד של המינהלת מורכב מעובדים מקצועיים (אזרחים עובדי משרד הביטחון) ומקצינים בדרגות שונות המגיעים מכל זרועות צה"ל וחוזרים אליהן לאחר שירותם במינהלת.

​תפקידי מינהלת המל"טים

  • לתת מענה למשימות ולצרכים מבצעיים בצה"ל
  • להוביל, לתאם ולנהל את בניין הכוח להקמת וקיום מערכי הליבה של המל"טים
  • להוות מוקד ידע בתחום המל"טים
  • לעשות שימוש ב"טכנולוגיות על" בחזית הפיתוח העולמית
  • לקדם פיתוח ישראלי "כחול לבן"
  • עבודה מול כל הזרועות: חיל האוויר, זרוע היבשה, חיל הים, אגף המודיעין ואגף התקשוב.

כיום כלולים בבניין הכוח של המל"טים  שבאחריות המינהלת המערכים הבאים: מל"טי "איתן" (Heron TP), "שובל" (Heron 1), "הרמס 450", "הרמס 900" ובתחום היבשתי והימי מערך שלם של מזל"טי "רוכב שמים" מסוגים שונים.

המערכים מתחלקים לשלוש קטגוריות/שכבות, בהתאם ליכולותיהם – שכבה גבוהה, שכבת ביניים ושכבה נמוכה כמפורט להלן.

השכבה הגבוהה

• השכבה הגבוהה היא עד גובה של כ-40 אלף רגל.

• בקטגוריה זו נמצא מל"ט "איתן" (ידוע גם כ"הרון TP"' "הרון 2" או "מחץ 2") מתוצרת התעשייה האווירית לישראל.

• המל"ט הוצג לראשונה בפומבי בסלון האווירי בפריז ביוני 2007 והתקבל בחיל האוויר בפברואר 2010.

• טיסתו המבצעית הראשונה היתה בתום מבצע "עופרת יצוקה".

• אורכו – 15 מטר, מוטת כנפיים – 26 מטר, והוא מסוגל לשאת כ-1 טון דלק ומערכות.

שכבת הביניים

• שכבת הביניים היא עד גובה של כ-20 אלף רגל.

• בקטגוריה זו נמצאים המל"טים "הרמס 450" , "הרמס 900" ו"שובל". המל"טים בקטגוריה זו מיועדים לשהייה ממושכת לצורכי זרוע האוויר, זרוע היבשה, חיל הים ואגף המודיעין.

• מל"טי "הרמס" מיוצרים על ידי אלביט מערכות ו"שובל" מיוצר על ידי התעשייה האווירית לישראל.

השכבה הנמוכה

• השכבה הנמוכה היא עד גובה של 5,000 רגל.

• מפקדת זרוע יבשה (מז"י) מפעילה מערך מזל"טים בגובה נמוך לטובת הדרג הגדודי.

• בקטגוריה זו נמצא המזל"ט (מל"ט זעיר) "רוכב שמים 10" (סקיילרק 1) מתוצרת אלביט מערכות, המשמש לאספקת תצלומי מודיעין (חוזי) לרמת הגדוד. הוא נישא על גבו של לוחם ומורכב בשטח בעת הצורך. משקל הכלי כ-10 ק"ג. לכלי זה יצטרף בקרוב "אח" גדול – "רוכב שמיים 20" (סקיילרק 3), המיועד לרמת החטיבה. מדובר במזל"ט במשקל כ–45 ק"ג, שישוגר מרכב ייעודי.

 

הרמס 900. טס בשכבת הביניים
 

 

שובל (
שובל ("הרון 1"). טס בשכבת הביניים
צילום: חיל אוויר